צדקה "רעיל": איך אנחנו נאלצים לעזור

הפעלת לחץ על רחמים, האשמת אחרים בכך שהם בריאים ומשגשגים היא צורה רעה בקרב אלה שעוזרים במקצועיות לאנשים. מהי צדקה רעילה וכיצד לזהות אותה, מסבירה מאשה סובנטה, מנהלת קרן קינד קלאב.

צדקה "רעיל" הופכת כאשר מישהו מתחיל "לעשות טוב" על חשבון מישהו אחר, עושה מניפולציות להשתמש במשאבים של אנשים אחרים, לא שם לב לרגשות של אחרים. בואו נסתכל מקרוב במה זה מתבטא.

1. אומרים לך שאתה צריך לעזור. אף אחד לא חייב כלום לאף אחד. כשאתה עוזר, לא בגלל שאתה מרגיש מחויב או מפחד מביקורת, אלא בגלל שאתה באמת רוצה, רק עזרה כזו היא בעלת ערך.

קריאות ברשתות החברתיות "אל תהיה אדיש", "אנחנו אנשים או מי", "בלתי נסלח לעבור ליד" לא מושכות, אלא דוחות. למעשה, הם מניפולציה סמויה של רגשות ורגשות. אנחנו מתביישים ונאלצים לעשות דברים שאנחנו לא רוצים. אבל בקושי אפשר לקרוא לזה צדקה.

2. הם סופרים את הכסף שלך ומייעצים מה לעשות איתו. במקום לשתות כוס קפה, לקנות לעצמך חצאית אחרת, או לצאת לחופשה, כדאי לתרום את הכסף שלך למשהו ש"באמת חשוב". חשוב למי? בשבילך? והאם אפשר לקרוא מעשה טוב אם הרצונות שלכם מופחתים בתהליך?

כולנו עובדים כדי לחיות טוב יותר. זה הגיוני שאנחנו רוצים לחדש את המשאב ולתגמל את עצמנו על המאמצים שלנו. זה בסדר לרצות משהו גם לעצמך.

העיקר שהאדם באמת אוהב לעזור. ואז הוא יעשה הכל שוב

חסד מתחיל באדם ועובר מאדם לאדם. לכן, חשוב שלמי שנותן יהיה אכפת לא רק מאחרים. אחרת, יש שתי דרכים קדימה: או שגם הוא יזדקק לעזרה בקרוב, או שהוא יעזוב את הצדקה, מיואש מלעזור לכולם.

לעזור כמיטב יכולתך כשאתה מרגיש צורך, להקשיב לרגשות שלך כדי לבחור את הדרך הנוחה ביותר לעזור - זו גישה זהירה יותר לצדקה.

3. אתה כל הזמן מרגיש אשמה. אומרים לך שאתה לא עוזר מספיק. יכול היה להיות יותר, פעם אחת בחיים שלך יש לך יותר מזל. אתה מתחיל להגביל את עצמך בכל דבר, אבל התחושה שאתה לא מאוד מתאמץ לא נעלמת.

העיקר שהאדם באמת אוהב לעזור. ואז הוא יעשה את זה שוב ושוב. בדקו את עצמכם: כשאתם עושים מעשה טוב, אתם צריכים להרגיש טוב בנשמה.

4. הם מסרבים לספק לך מסמכים. בתשובה לשאלות הגיוניות למדי - איפה אתה יכול לראות את המסמכים ומה גובה האגרה, מה הם מתכננים לעשות בשביל הכסף הזה ואיך זה יעזור, האם יש המלצות של רופאים - מתעופפות לך האשמות: "מה אתה מוצא פגם?"

נעלבים אותך, מתביישים אותך שאתה אדם חסר נשמה ומסיים בשאלותיך אמא חסרת נחמה ממילא, יתום אומלל, נכה מסכן? ברח, לא משנה כמה מצטער הילד / החתלתול / המבוגר. המארגנים את האיסוף נדרשים להראות ולהסביר לאן ילך כספכם.

צדקה היא התנדבותית ואישית מאוד. זו מערכת היחסים שלנו עם העולם, ובכל מערכת יחסים היא צריכה להיות טובה

תסיק מסקנות ברגע שאתה שומע: "הם לא תרמו רובל אחד, אבל הם טוענים", "כמה העברת? תן לי להחזיר לך את הכסף הזה כדי שלא תדאג כל כך."

עם זאת, ייתכן שזה לא יגיע לכך - לעתים קרובות לאחר השאלה הראשונה תישלח לאסור.

5. לא ביקשת עצה, אבל מלמדים אותך איך לעזור נכון. האם אתה עוזר לילדים? למה לא חיות? חיות? אתה לא מרחם על אנשים? למה שלא תלך לבתי יתומים?

כשמומחי "ספה" כותבים לי שאני עוזר בדרך הלא נכונה ובדרך הלא נכונה, אני עונה בקצרה: פתח את הקרן שלך ועזור כראות עיניך. צדקה היא התנדבותית ואישית מאוד. זו מערכת היחסים שלנו עם העולם, ובכל מערכת יחסים היא צריכה להיות טובה, אחרת מה הטעם בהן?

השאירו תגובה