אהבה כאובססיה: למה אנחנו מסווים את הבעיות שלנו עם התחושה הזו

אנחנו רגילים להתייחס לאהבה כאל תחושה קסומה שעושה את חיינו מאושרים יותר, נותנת כוח והבנה חדשה של עצמנו. כל זה נכון, אבל רק אם אנחנו לא חוששים מהכאב שאנחנו יכולים לחוות בו זמנית, אומרים המומחים שלנו. והם מנתחים מצבים שבהם אנו משתמשים רק בבן זוג כדי לנסות להקל על פחדים או להסתתר מחוויות.

אחד והיחיד

"לא יכולתי לחיות בלי האדם הזה, חייתי בציפייה לפגישות, אבל האהבה לא הייתה הדדית", נזכרת אלה. – לעתים קרובות היה לו קר איתי, נפגשנו רק בשעה נוחה לו. נראה שכבר עברתי את זה בילדותי, כשאבי, לאחר גירושין, לא הופיע בימים הסכומים, וחיכיתי לו בוכה.

אז לא יכולתי לשלוט במצב, ועכשיו יצרתי לעצמי גיהנום במו ידי. כשהאיש החליט שאנחנו צריכים לעזוב, נפלתי לדיכאון ועדיין, אפילו כשהבנתי שלא יכול להיות לנו עתיד, אני לא יכול לדמיין עוד אחד לידי.

"ברגע שאנו מתחילים לחשוב שהאהבה שלנו היא ייחודית ושום דבר כזה לא יקרה לנו שוב, בסבירות גבוהה לא מדובר באינטראקציה מודעת עם בן זוג אמיתי, אלא בחזרה על חוויות שדורשות שוב ושוב תשומת לב, " אומרת הפסיכותרפיסטית מרינה מיאו. – במקרה זה, הגיבורה עצמה מקבילה לאב הקר והאדיש, ​​אותו היא מוצאת בבן זוג בעל תכונות נרקיסיסטיות, מה שמאפשר לה לחיות מחדש את תרחיש הילדים.

ככל שאדם עצמאי ועצמאי, כך הוא מסתכל פחות על אמו או אביו בבחירת בן זוג

המשיכה למין השני נוצרת בילדות: האם/אב, לפי התיאוריה של פרויד, מתגלה כאובייקט העריות הראשון עבור הילד. אם תקופת החיים המוקדמת הזו עברה בשלום, הילד היה אהוב ובמקביל לימדו את עצמו לממש את עצמו כאדם עצמאי, בתקופה שלאחר גיל ההתבגרות הוא לא מבקש לבחור אנשים שמזכירים לו את הוריו כשותפים.

זהו מעין מבחן בגרות: ככל שאדם עצמאי ועצמאי, כך הוא מסתכל פחות על אמו או אביו בבחירת בן הזוג. הוא אינו מנסה לנחש מאפיינים דומים של הופעה או דפוסי התנהגות אצל אהובתו, ואינו זוכה בחזרה לתרחישי ילדות שלא חיו במערכות יחסים.

שותפים לא בחינם

"כשהכרנו היא הייתה נשואה, אבל לא יכולתי לעמוד בפני התחושה המתלקחת", אומר ארטם. – מיד הבנתי שאני צריך רק את האשה הזאת, התייסרתי בקנאה, דמיינתי איך אהרוג את בעלה. היא סבלה, היא בכתה, היא נקרעה בין המחויבויות של אישה ואמא לבין האהבה שלנו. עם זאת, כשהיא החליטה להתגרש ועברה לגור איתי, לא הצלחנו לשמור על מערכת יחסים".

"הבחירה בבן זוג לא חופשי היא עוד דוגמה חיה לרגשות כלפי הורה שלא הודחקו בילדות", אומרת הפסיכואנליטיקאית אולגה סוסנובסקאיה. "אם אתה מתרגם את מה שקורה לשפת הפסיכואנליזה, אז אדם מנסה להיכנס למיטה של ​​מישהו אחר ולהפר את האיחוד, כפי שהוא רצה פעם להפריד בין זוג ההורים."

חזרה סרוגית על חוויות ילדות במערכות יחסים מבוגרים לא תגרום לנו להיות מאושרים.

בילדות כולנו עוברים שלב של שנאה לא מודעת להורינו בגלל שהם שייכים זה לזה, ואנחנו נשארים בלי בן זוג, לבד. חווית תסביך אדיפוס היא ניסיון להפריד בין אם לאב ולנכס באופן סמלי את אחד ההורים. אם מבוגרים לא עזרו לילד בסביבה תומכת לעבור את שלב הפרידה ולהפריד את עצמו כאדם מזוג ההורים, הרי שבעתיד שוב נדחף לבחור בן זוג לא פנוי מתוך הרצון לחזור ולפתור תרחיש הילדים הכואב.

"לא במקרה הסיפור של ארטם מסתיים בעובדה שהחיים המשותפים לא מסתדרים", מסבירה אולגה סוסנובסקאיה. – גם אם נצליח לפרק זוג של מישהו אחר ובן הזוג יתגרש, הוא לא פעם מאבד את האטרקטיביות שלו. החשק המיני שלנו מתפורר. חזרה סרוגית על חוויות ילדות במערכות יחסים של מבוגרים לא תעשה אותנו מאושרים".

שותפים במקפיא

"אנחנו ביחד כבר כמה שנים, וכל הזמן הזה הגבר שלי מקיים מערכות יחסים עם בנות אחרות שהוא קורא להן חברות", מודה אנה. – אחד מהם הוא אקס שעדיין אוהב אותו, גם אחרים כמובן לא אדישים אליו. אני מרגיש שתשומת הלב שלהם מחמיאה לו. אני לא רוצה להחמיר את היחסים ולהכריח אותו לנתק את הקשרים האלה, אבל מה שקורה לי זה לא נעים. זה מפריד בינינו אחד מהשני".

בני זוג חילוף הם ערובה סמלית לכך שבמקרה של פרידה בלתי צפויה מפרידה קבועה, הם לא יתנו לך ליפול לייסורים ולחוות רגשות כואבים שאדם מפחד מהם ונמנע מהם. עם זאת, יש לשמור על "מקפיא רגשי" זה: להאכיל בפגישות, שיחות, הבטחות.

"זה דורש אנרגיה נפשית, מה שמקשה על ריכוז ובניית מערכת יחסים מלאה עם אדם אהוב", נזכרת מרינה מיאוס. – יש פיצול של התודעה, כאשר אנו חוששים לסמוך על בן זוג בודד. הוא מרגיש את זה, וזה לא מאפשר לך להגיע לאינטימיות אמיתית.

איך ליצור אינטראקציה עם בן זוג

"הטעות העיקרית במפגש היא לקבל ערבות בהקדם האפשרי שבן הזוג מוכן ליצור איתנו זוג", אומרת אולגה סוסנובסקאיה. "איננו טורחים לזהות אדם ולפנות אליו בהדרגה, אנו שואפים לכפות על אחר את התפקיד שהוטל עליו בעבר".

זה נובע מכך שרבים מאיתנו חוששים מדחייה, מהסבירות שהקשר לא יצליח, ומנסים לנקד את ה"אני" מראש. זה נקרא על ידי הצד השני כלחץ אגרסיבי, שהורס מיד את האמון ואת האפשרות של ברית, שאם נתנהג אחרת עם בן/בת זוג עשויה להיות לה עתיד.

"לעתים קרובות, הפחד להידחות דוחף אותנו לנסות לתכנן סדרה של טריקים פסיכולוגיים על אדם אחר, שנועדו לגרום לבן הזוג שלנו להתאהב ולהיכנע לרצוננו", מעירה מרינה מיאוס. "הוא מרגיש את זה ובאופן טבעי מסרב להיות רובוט צייתן."

כדי לבנות מערכת יחסים עמוקה ומספקת, חשוב קודם כל להתמודד עם הפחדים שלך ולהפסיק לצפות לערבות לרווחתך הפסיכולוגית מהצד השני.

השאירו תגובה