איך לדבר עם ילדך על אנשים מסוכנים

העולם הוא מקום נפלא, מעניין, מלא בהיכרות, גילויים והזדמנויות מרתקות. ובעולם יש זוועות וסכנות שונות. איך לספר עליהם לילד בלי להפחיד אותו, בלי למנוע ממנו צימאון למחקר, אמון באנשים וטעם לחיים? הנה איך הפסיכולוגית נטליה פרסלר מדברת על כך בספר "איך להסביר לילד ש...".

דיבור עם ילדים על סכנות הכרחי באופן שאינו מפחיד אותם ויחד עם זאת מלמד אותם כיצד להתגונן ולהימנע מסכנות. בכל דבר שאתה צריך מידה - וגם בבטיחות. קל לעבור את הגבול שמעבר לו העולם הוא מקום מסוכן, שבו מניאק אורב בכל פינה. אל תשליך את הפחדים שלך על הילד, וודא שעקרון המציאות וההלימה לא מופר.

לפני גיל חמש, מספיק שילד ידע שלא כולם עושים טוב - לפעמים אנשים אחרים, מסיבות שונות, רוצים לעשות רע. אנחנו לא מדברים על אותם ילדים שינשכו בכוונה, יפגעו בראש עם חפירה, או אפילו ייקחו מהם את הצעצוע האהוב עליהם. ואפילו לא על מבוגרים שיכולים לצעוק על ילד של מישהו אחר או להפחיד אותו בכוונה. אלו אנשים ממש רעים.

כדאי לדבר על האנשים האלה כשהילד עלול להיתקל בהם, כלומר כשהוא מבוגר מספיק כדי להישאר איפשהו בלעדיך וללא השגחה אחראית של מבוגרים אחרים.

יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם אם אתה מדבר עם ילד על אנשים רעים והוא "הבין הכל", זה לא אומר שאתה יכול להשאיר אותו לבד במגרש המשחקים ולהיות בטוח שהוא לא יעזוב עם כל אחד. ילדים מתחת לגיל 5-6 אינם מסוגלים לזהות את הכוונות הרעות של מבוגרים ולהתנגד להם, גם אם נאמר להם על כך. בטיחות ילדכם היא באחריותכם, לא שלהם.

תוריד את הכתר

ההבנה שמבוגרים יכולים לטעות חשובה מאוד לבטיחות הילד. אם הילד משוכנע שמילה של מבוגר היא החוק, הדבר יקשה עליו מאוד להתנגד לאנשים שרוצים לפגוע בו. אחרי הכל, הם מבוגרים - מה שאומר שעליו לציית / לשתוק / להתנהג יפה / לעשות מה שנדרש.

תן לתינוק שלך להגיד "לא" למבוגרים (התחיל איתך, כמובן). ילדים מנומסים מדי, החוששים להתעמת עם מבוגרים, שותקים כשצריך לצעוק, מחשש להתנהגות לא נכונה. הסבירו: "לסרב, להגיד לא למבוגר או לילד גדול ממך זה נורמלי."

בניית אמון

כדי שילד יוכל לעמוד בסכנות העולם הסובב אותו, עליו לחוות חוויה של מערכת יחסים בטוחה עם הוריו - כזו שבה הוא יכול לדבר, לא מפחד להיענש, שבה הוא סומך ונמצא. אהוב. כמובן שיש צורך שההורה יקבל החלטות חשובות, אך לא באמצעות אלימות.

אווירה פתוחה - במובן של קבלת כל הרגשות של הילד - תאפשר לו להרגיש בטוח איתך, מה שאומר שהוא יכול לחלוק אפילו משהו קשה, למשל, לספר על זמנים שבהם מבוגרים אחרים איימו עליו או עשו משהו רע. .

אם אתה מכבד את הילד, והוא מכבד אותך, אם זכויות המבוגרים והילדים מכבדים במשפחתך, הילד יעביר את החוויה הזו למערכות יחסים עם אחרים. ילד שמכבדים את גבולותיו יהיה רגיש להפרתם ויבין מהר שמשהו לא בסדר.

הזן כללי אבטחה

יש ללמוד את הכללים באופן אורגני, דרך מצבים יומיומיים, אחרת הילד עלול להיבהל או לפספס מידע חשוב על אוזניים ערלות. לך לסופרמרקט - דבר על מה לעשות אם אתה הולך לאיבוד. ברחוב, אישה הציעה לתינוק ממתק - שוחח איתו על כלל חשוב: "לעולם אל תיקח שום דבר ממבוגרים של אנשים אחרים, אפילו ממתקים, ללא רשות מאמך." אל תצעק, רק תדבר.

דון בכללי בטיחות בעת קריאת ספרים. "איזה כלל בטיחות אתה חושב שהעכבר הפר? למה זה הוביל?

מגיל 2,5-3 ספר לתינוקך על נגיעות מקובלות ולא מקובלות. שטפו את הילד, אמרו: "אלה המקומות האינטימיים שלכם. רק אמא יכולה לגעת בהם כשהיא שוטפת אותך, או מטפלת שעוזרת לנגב לה את התחת. נסח כלל חשוב: "הגוף שלך שייך רק לך", "אתה יכול להגיד לכל אחד, אפילו למבוגר, שאתה לא רוצה שייגעו בו."

אל תפחד לדון באירועים קשים

לדוגמה, אתה הולך ברחוב עם ילדך, וכלב תקף אותך או אדם שהתנהג בצורה אגרסיבית או לא הולמת דבק אליך. כל אלו הן סיבות טובות לדון באבטחה. יש הורים שמנסים להסיח את דעתו של הילד כך שהוא ישכח מהחוויה המפחידה. אבל זה לא נכון.

הדחקה כזו מובילה לצמיחת הפחד, לקיבוע שלו. בנוסף, אתה מפסיד הזדמנות פדגוגית מצוינת: מידע ייזכר טוב יותר אם הוא יוצג בהקשר. אתה יכול מיד לנסח את הכלל: "אם אתה לבד ופגש אדם כזה, אתה צריך להתרחק ממנו או לברוח. אל תדבר איתו. אל תפחד להיות לא מנומס ולהזעיק עזרה.»

דברו על אנשים מסוכנים בצורה פשוטה וברורה

לילדים גדולים יותר (מגיל שש) אפשר להגיד משהו כזה: "יש הרבה אנשים טובים בעולם. אבל לפעמים יש אנשים שיכולים להזיק לאחרים - אפילו ילדים. הם לא נראים כמו פושעים, אלא כמו הדודים והדודות הכי רגילים. הם יכולים לעשות דברים רעים מאוד, לפגוע או אפילו לקחת חיים. הם מעטים, אבל הם נפגשים.

כדי להבחין בין אנשים כאלה, זכרו: מבוגר רגיל לא יפנה לילד שאינו זקוק לעזרה, הוא ידבר עם אמא או אבא שלו. מבוגרים רגילים יגיעו לילד רק אם הם צריכים עזרה, אם הילד אובד או בוכה.

אנשים מסוכנים יכולים לעלות ולהסתובב סתם כך. המטרה שלהם היא לקחת את הילד איתם. וכך הם יכולים לרמות ולפתות (תנו דוגמאות למלכודות של אנשים מסוכנות: "בוא נלך לראות / להציל כלב או חתול", "אני אקח אותך לאמא שלך", "אני אראה לך / אתן לך משהו מעניין" , "אני צריך את עזרתך" וכו'). אסור לך, תחת שום שכנוע, ללכת לשום מקום (אפילו לא רחוק) עם אנשים כאלה.

אם ילד שואל למה אנשים עושים דברים רעים, ענה משהו כמו זה: "יש אנשים שמתרגזים מאוד, ובאמצעות פעולות נוראיות הם מבטאים את רגשותיהם, הם עושים את זה בדרכים רעות לא נכונות. אבל יש עוד אנשים טובים בעולם".

אם הילד הולך לבקר עם לינת לילה

הילד מוצא את עצמו במשפחה מוזרה, מתנגש במבוגרים מוזרים, נשאר איתם לבד. הסבירות שמשהו רע יקרה שם תקטן באופן דרמטי אם אתה מודע מראש לנקודות הבאות:

  • מי גר בבית הזה? מה האנשים האלה?
  • אילו ערכים יש להם, האם הם שונים מאלה של המשפחה שלך?
  • עד כמה הבית שלהם בטוח? האם קיימים חומרים מסוכנים?
  • מי ישגיח על הילדים?
  • איך הילדים ישנו?

אל תיתן לילדך ללכת למשפחה שאינך יודע עליה דבר כלל. בררו מי ישמור על הילדים ובקשו מהם לא לתת להם לצאת לבד בחצר אם אתם עדיין לא נותנים לילדכם לצאת לבד.

כמו כן, לפני שאתם נותנים לילד לבקר, הזכירו לו את כללי הבטיחות הבסיסיים.

  • הילד צריך תמיד לספר להורה אם קרה משהו שנראה לו מוזר, לא נעים, יוצא דופן, מביך או מפחיד.
  • לילד יש זכות לסרב לעשות מה שהוא לא רוצה, גם אם זה הוצע על ידי מבוגר.
  • הגוף שלו שייך לו. ילדים צריכים לשחק רק בבגדים.
  • אסור לילד לשחק במקומות מסוכנים, גם עם ילדים גדולים יותר.
  • חשוב לזכור תמיד את כתובת הבית ומספרי הטלפון של ההורים.

אל תפחיד

• תן מידע לפי גיל. עוד מוקדם מדי עבור ילד בן שלוש לדבר על רוצחים ופדופילים.

• אל תאפשרו לילדים מתחת לגיל שבע לצפות בחדשות: הן משפיעות קשות על הנפש ומגבירות את החרדה. ילדים, שרואים על המסך איך גבר זר מרחיק ילדה ממגרש המשחקים, מאמינים שמדובר בפושע אמיתי, ומרגישים כאילו הם צופים באירועים איומים במציאות. לכן, לא צריך להראות לילדים סרטונים על אנשים רעים כדי לשכנע אותם לא ללכת לשום מקום עם זרים. פשוט תדבר על זה, אבל אל תראה את זה.

• אם אתה מתחיל לדבר על אנשים רעים, אל תשכח להראות את "הצד השני של המטבע". הזכירו לילדים שיש הרבה אנשים טובים ואדיבים בעולם, תנו דוגמאות למצבים כאלה כשמישהו עזר, תמך במישהו, דברו על מקרים דומים במשפחה (למשל מישהו איבד את הטלפון שלו והוא הוחזר לו).

• אל תשאירו את ילדכם לבד עם פחדים. הדגישו שאתם שם ולא תתנו לדברים רעים לקרות, ועמדו בהבטחה. "תפקידי לדאוג לך ולשמור עליך. אני יודע איך לעשות את זה. אם אתה מפחד, או שאתה לא בטוח לגבי משהו, או שאתה חושב שמישהו יכול להזיק לך, אתה צריך לספר לי על זה, ואני אעזור.

השאירו תגובה