פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

מה אתה עושה כשבן השיח משחרר את הכעס שלו עליך? האם אתה מגיב אליו באותה תוקפנות, מתחיל לתרץ או מנסה להרגיע אותו? כדי לעזור לאחר, תחילה עליך לעצור את "הדימום הרגשי" שלך, אומר הפסיכולוג הקליני אהרון קרמיין.

אנשים רבים אינם רגילים לשים את האינטרסים שלהם במקום הראשון, אבל במצבי קונפליקט זה נורמלי לדאוג קודם כל לעצמך. זה לא ביטוי של אנוכיות. אנוכיות - לדאוג רק לעצמך, לירוק על אחרים.

אנחנו מדברים על שימור עצמי - תחילה עליך לעזור לעצמך כדי שיהיה לך את הכוח וההזדמנות לעזור לאחרים. כדי להיות בעל או אישה טובים, הורה, ילד, חבר ועובד, עלינו לדאוג תחילה לצרכים שלנו.

קחו למשל את מצבי החירום במטוס, עליהם מספרים לנו בתדריך לפני הטיסה. אנוכיות - שים על עצמך מסכת חמצן ותשכח מכל השאר. מסירות מוחלטת לעטות מסכות על כל הסובבים אותנו כשאנחנו בעצמנו נחנקים. שימור עצמי - לשים על עצמנו מסכה תחילה כדי שנוכל לעזור לסובבים אותנו.

אנחנו יכולים לקבל את רגשותיו של בן השיח, אבל לא להסכים עם השקפתו על העובדות.

בית הספר לא מלמד אותנו איך להתמודד עם מצבים כאלה. אולי המורה המליץ ​​לא לשים לב כשהם קוראים לנו מילים רעות. ומה, העצה הזו עזרה? ברור שלא. זה דבר אחד להתעלם מהערה אידיוטית של מישהו, זה דבר אחר להרגיש כמו "סמרטוט", להרשות לעצמך להיעלב ולהתעלם מהנזק שמישהו עושה להערכה העצמית ולכבוד העצמי שלנו.

מהי עזרה ראשונה רגשית?

1. עשה מה שאתה אוהב

אנו משקיעים אנרגיה רבה בניסיון לרצות אחרים או להשאיר אותם לא מרוצים. אנחנו צריכים להפסיק לעשות דברים מיותרים ולהתחיל לעשות משהו בונה, לקבל החלטות עצמאיות שמתאימות לעקרונות שלנו. אולי זה יחייב אותנו להפסיק לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות ולדאוג לאושר שלנו.

2. השתמש בניסיון ובשכל הישר שלך

אנחנו מבוגרים, ויש לנו מספיק ניסיון כדי להבין אילו מילים של בן השיח הגיוניות, ומה הוא אומר רק כדי לפגוע בנו. אתה לא צריך לקחת את זה אישית. הכעס שלו הוא הגרסה הבוגרת של התקף זעם ילדותי.

הוא מנסה להפחיד ומשתמש בהצהרות פרובוקטיביות ובנימה עוינת כדי להפגין עליונות ולכפות כניעה. אנחנו יכולים לקבל את רגשותיו אבל לא להסכים עם השקפתו על העובדות.

במקום להיכנע לרצון האינסטינקטיבי להגן על עצמך, עדיף להשתמש בשכל הישר. אם אתה מרגיש שאתה מתחיל לקחת ללב את מבול ההתעללות, כאילו המילים באמת משקפות את הערך שלך כאדם, תגיד לעצמך "תפסיק!" אחרי הכל, זה מה שהם רוצים מאיתנו.

הוא מנסה לרומם את עצמו בכך שהוא מוריד אותנו כי הוא זקוק נואשות לאישור עצמי. לאנשים מבוגרים שמכבדים את עצמם אין צורך כזה. זה טבוע במי שחסר להם כבוד עצמי. אבל לא נשיב לו אותו הדבר. לא נזלזל בו יותר.

3. אל תתנו לרגשות שלכם להשתלט

אנחנו יכולים לקחת בחזרה את השליטה על המצב על ידי לזכור שיש לנו ברירה. בפרט, אנחנו שולטים בכל מה שאנחנו אומרים. אולי מתחשק לנו להסביר, להגן, להתווכח, לפייס, לתקוף נגד, או להיכנע ולהיכנע, אבל אנחנו יכולים להתאפק מלעשות זאת.

אנחנו לא יותר גרועים מאף אחד בעולם, אנחנו לא מחויבים לקחת את דברי בן השיח כפשוטם. אנחנו יכולים להכיר ברגשותיו: "אני חושב שאתה מרגיש רע", "זה בטח כואב מאוד", או לשמור את הדעה לעצמנו.

אנו משתמשים בשכל הישר ומחליטים לשתוק. הוא עדיין לא הקשיב לנו

אנחנו מחליטים מה אנחנו רוצים לחשוף ומתי. כרגע אנחנו יכולים להחליט לא להגיד כלום, כי אין טעם להגיד כלום עכשיו. הוא לא מעוניין להקשיב לנו.

זה לא אומר שאנחנו "מתעלמים" מזה. אנחנו מקבלים החלטה מודעת לתת להאשמות שלו בדיוק את תשומת הלב הראויה - בכלל לא. אנחנו פשוט מעמידים פנים שאנחנו מקשיבים. אתה יכול להנהן לראווה.

אנחנו מחליטים להישאר רגועים, לא ליפול על הקרס שלו. הוא לא מסוגל להתגרות בנו, למילים אין שום קשר אלינו. אין צורך לענות, אנו משתמשים בשכל הישר ומחליטים לשתוק. הוא ממילא לא היה מקשיב לנו.

4. החזר את הכבוד העצמי שלך

אם ניקח את עלבונותיו באופן אישי, היינו במצב של הפסד. הוא בשליטה. אבל אנחנו יכולים להחזיר לעצמנו את הכבוד העצמי שלנו על ידי הזכירה לעצמנו שאנחנו בעלי ערך למרות כל הפגמים שלנו וכל חוסר השלמות שלנו.

למרות כל מה שנאמר, אנחנו לא פחות יקרים לאנושות מכל אחד אחר. גם אם ההאשמות שלו נכונות, זה רק מוכיח שאנחנו לא מושלמים, כמו כולם. "חוסר השלמות" שלנו הכעיס אותו, שעליו אנחנו יכולים רק להצטער.

הביקורת שלו לא משקפת את הערך שלנו. אבל עדיין לא קל לא לגלוש לספק ולביקורת עצמית. כדי לשמור על כבוד עצמי, הזכירו לעצמכם שהדברים שלו הם מילים של ילד בהיסטריה, והם לא עוזרים לו או לנו בשום צורה.

אנחנו די מסוגלים לרסן את עצמנו ולא להיכנע לפיתוי לתת את אותה תשובה ילדותית ולא בוגרת. אחרי הכל, אנחנו מבוגרים. ואנחנו מחליטים לעבור ל"מצב" אחר. אנחנו מחליטים לתת לעצמנו עזרה רגשית תחילה, ולאחר מכן להגיב לבן השיח. אנחנו מחליטים להירגע.

אנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו לא חסרי ערך. זה לא אומר שאנחנו טובים יותר מאחרים. אנחנו חלק מהאנושות, בדיוק כמו כולם. בן השיח לא יותר טוב מאיתנו, ואנחנו לא יותר גרועים ממנו. שנינו בני אדם לא מושלמים, עם הרבה עבר שמשפיע על היחסים שלנו אחד עם השני.


על המחבר: אהרון כרמין הוא פסיכולוג קליני בשירותים פסיכולוגיים של איזון אורבן בשיקגו.

השאירו תגובה