"חיבוקי פנים" ועוד עובדות מפתיעות על חיבוקים

אנחנו מחבקים חברים ועמיתים נעימים, ילדים והורים, אהובים וחיות מחמד נערצות... מגע מסוג זה משחק תפקיד חשוב בחיינו. כמה אנחנו יודעים עליו? ליום החיבוקים הבינלאומי ב-21 בינואר - עובדות מדעיות בלתי צפויות מהביופסיכולוג סבסטיאן אוקלנבורג.

יום החיבוק הבינלאומי הוא חג שנחגג במדינות רבות ב-21 בינואר. וגם ב-4 בדצמבר... ועוד כמה פעמים בשנה. אולי כמה שיותר תכופות, כך ייטב, כי ל"חיבוקים" יש השפעה מועילה על מצב הרוח והמצב שלנו. באופן עקרוני, כל אחד מאיתנו יכול היה לראות זאת יותר מפעם אחת – מגע אנושי חם דרוש לאדם מילדותו המוקדמת ועד סוף ימיו.

כשאין לנו עם מי לחבק, אנחנו מרגישים עצובים ומרגישים בדידות. תוך שימוש בגישה מדעית, מדעני מוח ופסיכולוגים בחנו חיבוקים והוכיחו את היתרונות הבלתי מבוטלים שלהם, כמו גם למדו את ההיסטוריה שלהם ואפילו את משך הזמן. הביופסיכולוג וחוקר המוח סבסטיאן אוקלנבורג מנה חמש עובדות מעניינות מאוד וכמובן מדעיות למהדרין על חיבוקים.

1. כמה זמן זה נמשך

מחקר של Emesi Nagy מאוניברסיטת דנדי כלל ניתוח של 188 חיבוקים ספונטניים בין ספורטאים למאמנים, מתחרים ואוהדים שלהם במהלך אולימפיאדת קיץ 2008. לפי מדענים, בממוצע, הם נמשכו 3,17 שניות ולא היו תלויים לא בשילוב המגדר ולא בלאומיות של בני הזוג.

2. אנשים מחבקים זה את זה כבר אלפי שנים.

כמובן, אף אחד לא יודע בדיוק מתי זה קרה לראשונה. אבל אנחנו יודעים שחיבוקים נמצא ברפרטואר ההתנהגותי האנושי לפחות כמה אלפי שנים. בשנת 2007, צוות של ארכיאולוגים גילה את מה שנקרא אוהבי ולדארו בקבר ניאוליתי ליד מנטובה, איטליה.

האוהבים הם זוג שלדים אנושיים ששוכבים מחובקים. מדענים קבעו שהם בני 6000 שנה בערך, אז אנחנו יודעים שכבר בתקופה הניאוליתית אנשים חיבקו זה את זה.

3. רוב האנשים מתחבקים ביד ימין, אבל זה תלוי ברגשות שלנו.

ככלל, אנו מובילים את החיבוק ביד אחת. מחקר גרמני, שנערך בשיתוף אוקלנבורג, ניתח האם ידם של רוב האנשים היא דומיננטית - ימין או שמאל. פסיכולוגים צפו בזוגות במסדרונות ההגעה והיציאה של שדות תעופה בינלאומיים וניתחו סרטונים של מתנדבים מעצימים את עיניהם ומאפשרים לזרים לחבק אותם ברחוב.

התברר שבאופן כללי רוב האנשים עושים את זה ביד ימין. זה נעשה על ידי 92% מהאנשים במצב ניטרלי מבחינה רגשית, כאשר זרים חיבקו אדם עם עיניים. עם זאת, ברגעים רגשיים יותר, כלומר כאשר חברים ושותפים נפגשים בשדה התעופה, רק כ-81% מהאנשים עושים את התנועה הזו ביד ימין.

מאחר וההמיספרה השמאלית של המוח שולטת במחצית הימנית של הגוף ולהיפך, מאמינים שהמעבר שמאלה בחיבוקים קשור למעורבות גדולה יותר של ההמיספרה הימנית של המוח בתהליכים רגשיים.

4. חיבוקים עוזרים בניהול מתח

דיבור בציבור מלחיץ כמעט את כולם, אבל חיבוק לפני העלייה לבמה יכול לעזור להקל על הלחץ. מחקר שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה בדק כיצד חיבוק לפני אירוע מלחיץ הפחית את השפעתו השלילית על הגוף.

הפרויקט בדק שתי קבוצות של זוגות: בראשונה, בני הזוג קיבלו 10 דקות להחזיק ידיים ולצפות בסרט רומנטי, ולאחר מכן חיבוק בן 20 שניות. בקבוצה השנייה, בני הזוג פשוט נחו בשקט, מבלי לגעת זה בזה.

לאחר מכן, אדם אחד מכל זוג היה צריך להשתתף בהופעה פומבית מתוחה מאוד. במקביל נמדדו לחץ הדם וקצב הלב שלו. מה התוצאות?

אנשים שהתכרבלו עם בני זוג לפני המצב המלחיץ היו בעלי לחץ דם וקצב לב נמוכים משמעותית מאלה שלא היה להם מגע פיזי עם בני הזוג שלהם לפני הנאום בפני קהל. לפיכך, אנו יכולים להסיק שחיבוקים מובילים לירידה בתגובה לאירועים מלחיצים ועשויים לתרום לשמירה על בריאות הלב וכלי הדם.

5. לא רק אנשים עושים את זה

בני אדם כן מתחבקים הרבה בהשוואה לרוב בעלי החיים. עם זאת, אנחנו בהחלט לא היחידים שמשתמשים במגע פיזי מסוג זה כדי להעביר משמעות חברתית או רגשית.

מחקר של מדענים מאוניברסיטת פלורידה הבינלאומית בדק את חיבוקו של קוף העכביש הקולומביאני, מין חברתי מאוד של קוף שנמצא ביערות בקולומביה ובפנמה. הם גילו שבניגוד לבני אדם, לקוף לא הייתה אחת, אלא שני סוגים שונים של פעולה בארסנל שלו: "חיבוקי פנים" ורגילים.

הרגיל היה כמו בבני אדם - שני קופים כרכו את זרועותיהם זה סביב זה והניחו את ראשם על כתפי בן הזוג. אבל ב"חיבוק הפנים" הידיים לא השתתפו. הקופים בעיקר חיבקו את פניהם, רק מתחככים זה בזה.

מעניין שבדיוק כמו לבני אדם, לקופים היה צד חיבוק מועדף משלהם: 80% העדיפו להתכרבל ביד שמאל. רבים מאלה שיש להם חיות מחמד יאמרו שגם חתולים וגם כלבים טובים מאוד בחיבוקים.

אולי אנחנו, בני האדם, לימדנו אותם את זה. עם זאת, נותרה העובדה שסוג זה של מגע פיזי לפעמים מעביר רגשות טוב יותר מכל מילה ועוזר לתמוך ולהרגיע, להראות קרבה ואהבה, או סתם להראות יחס אדיב.


על המחבר: סבסטיאן אוקלנבורג הוא ביופסיכולוג.

השאירו תגובה