וירוס קורונה: אשמתו של הניצול

כל העולם התהפך. כמה מחבריך כבר איבדו את מקום עבודתם או פשטו רגל, אחד מחבריך חולה במחלה קשה, אחר סובל מהתקפי פאניקה בבידוד עצמי. ואתה רדוף ברגשות של בושה ומבוכה בגלל העובדה שהכל בסדר איתך - גם בעבודה וגם בבריאות. באיזו זכות אתה כל כך בר מזל? הגיע לך? הפסיכולוג רוברט טייבי מציע להכיר בנאותה של אשמה ולשחרר אותה על ידי בחירה בדרכים חדשות לפעול.

כבר מספר שבועות שאני מייעץ ללקוחות מרחוק, דרך האינטרנט. אני יוצר איתם קשר בקביעות כדי לברר איך הם מתמודדים, וכמיטב יכולתי לתמוך. באופן לא מפתיע, רובם חווים כעת חרדה.

חלקם אינם יכולים לאתר את מקורו, אך תחושת אי-נחת ופחד עמומה הפכה את כל חיי היומיום שלהם. אחרים רואים בבירור את הסיבות לחרדתם, היא מוחשית וקונקרטית - אלה דאגות לגבי העבודה, המצב הכלכלי, הכלכלה בכללותה; דאגות שהם או יקיריהם חולים, או כיצד מתמודדים הורים קשישים שגרים רחוק.

חלק מהלקוחות שלי גם מדברים על אשמה, חלקם אפילו משתמשים במונח אשמה של ניצול. העבודות שלהם עדיין מוקצות להם, בעוד חברים רבים חסרים לפתע. עד כה, הם עצמם וקרוביהם בריאים, בעוד שאחד מעמיתיהם חולה, ושיעור התמותה בעיר הולך וגדל.

את התחושה החריפה הזו חווים חלק מאיתנו היום. וזו בעיה שצריך לפתור

הם חייבים לשמור על הבידוד, אבל גרים בבית מרווח עם חשמל, מים ומזון. וכמה אנשים חיים בסביבה הרבה פחות נוחה? שלא לדבר על בתי כלא או מחנות פליטים, שבהם בהתחלה היה מינימום של שירותים, וכעת תנאים צפופים ותנאי חיים גרועים יכולים להחמיר את המצב באופן דרמטי...

חוויה כזו לא ממש תואמת את האשמה הכואבת והמייסרת של אלה ששרדו את האסון הנורא, את המלחמה, עדים למותם של יקיריהם. ובכל זאת זו בדרכה שלה תחושה חריפה שחלקנו חווים היום, וזו בעיה שצריך לטפל בה. הנה כמה הצעות.

תבין שהתגובה שלך נורמלית

אנחנו יצורים חברתיים, ולכן החמלה לזולת באה לנו באופן טבעי. בעתות משבר אנו מזדהים לא רק עם הקרובים אלינו, אלא עם כל הקהילה האנושית.

תחושת השייכות והאשמה הזו מוצדקת והגיונית לחלוטין, ומגיעה מקליטה בריאה. זה מתעורר בנו כשאנחנו מרגישים שהערכי הליבה שלנו הופרו. תחושת האשמה הזו נגרמת על ידי מימושו של עוול שאיננו יכולים להסביר ולשלוט בו.

תמכו באהובים

המשימה שלך היא להפוך את התחושה ההרסנית לפעולה בונה ותומכת. פנה לאותם חברים שעכשיו אין להם עבודה, הציעו כל עזרה שתוכלו. זה לא על להיפטר מאשמה, אלא על החזרת האיזון ויישור הערכים והעדיפויות שלך.

שלם אחר

זוכרים את הסרט באותו השם עם קווין ספייסי והלן האנט? הגיבור שלו, שעשה טובה למישהו, ביקש מהאדם הזה להודות לא לו, אלא לשלושה אנשים אחרים, שבתורם הודו לשלושה נוספים, וכן הלאה. תיתכן מגיפה של מעשים טובים.

נסו להפיץ חום וטוב לב למי שמחוץ למעגל הפנימי שלכם. למשל, לשלוח מצרכים למשפחה מעוטת הכנסה או לתרום כסף לארגון צדקה כדי לעזור לילדים חולים. האם זה משנה בעולם? לא. האם זה עושה הבדל גדול בשילוב עם המאמצים של אנשים אחרים כמוך? כן.

תבין שאתה לא יוצא דופן.

כדי לשמור על שקט נפשי, זה יכול להיות שימושי לעצור, להעריך את מה שיש לך בהכרת תודה, ולהודות בכנות שהתמזל מזלך להימנע מכמה קשיים. אבל חשוב לא פחות להבין שבמוקדם או במאוחר כולם יצטרכו להתמודד עם בעיות החיים. אתה יכול לעבור את המשבר הזה ללא פגע, אבל שים לב שבשלב מסוים החיים עשויים לאתגר אותך באופן אישי.

עשה מה שאתה יכול למען אחרים עכשיו. ואולי יום אחד הם יעשו משהו בשבילך.


על המחבר: רוברט טייבי הוא עובד סוציאלי קליני עם 42 שנות ניסיון כקלינאי וכמפקח. מעביר הדרכות בטיפול זוגי, טיפול משפחתי וקצר מועד והדרכה קלינית. מחברם של 11 ספרים על ייעוץ פסיכולוגי.

השאירו תגובה