פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

כשאנשים אהובים מגיעים אלינו עם כאבם, אנו עושים כמיטב יכולתנו לנחם אותם. אבל אין לראות בתמיכה כאקט של אלטרואיזם טהור. מחקרים אחרונים מוכיחים שלנחם אחרים טוב לעצמנו.

רגשות שליליים לרוב מרגישים אישיים מדי וגורמים לנו לסגת מאחרים, אבל הדרך הטובה ביותר להתמודד איתם היא להגיע לאנשים. על ידי תמיכה באחרים, אנו מפתחים מיומנויות רגשיות שעוזרות לנו להתמודד עם הבעיות שלנו. למסקנה זו הגיעו שתי קבוצות של מדענים כאשר סיכמו את תוצאות מחקרים שבוצעו באופן בלתי תלוי זה בזה.

איך אנחנו עוזרים לעצמנו

המחקר הראשון נערך על ידי קבוצת פסיכולוגים מאוניברסיטת קולומביה בראשות ברוס דור. כחלק מהניסוי, 166 משתתפים תקשרו במשך שלושה שבועות ברשת חברתית שמדענים יצרו במיוחד לעבודה עם חוויות. לפני ואחרי הניסוי, המשתתפים מילאו שאלונים שהעריכו היבטים שונים של חייהם הרגשיים ורווחתם.

ברשת החברתית, המשתתפים פרסמו ערכים משלהם והגיבו לפוסטים של משתתפים אחרים. הם יכולים להשאיר שלושה סוגים של הערות, המתאימות לדרכים שונות לניהול רגשות:

אישור - כשאתה מקבל ומבין את החוויות של אדם אחר: "אני מזדהה איתך, לפעמים בעיות נופלות עלינו כמו קונוסים, בזו אחר זו."

שִׁעֲרוּך - כשאתה מציע להסתכל על המצב אחרת: "אני חושב שאנחנו צריכים לקחת בחשבון גם...".

סימן שגיאה - כאשר אתה מפנה את תשומת ליבו של אדם לשגיאות חשיבה: "אתה מחלק הכל ללבן ושחור", "אינך יכול לקרוא מחשבות של אנשים אחרים, אל תחשוב עבור אחרים."

המשתתפים מקבוצת הביקורת יכלו לפרסם רק הערות על החוויות שלהם ולא ראו פוסטים של אנשים אחרים - כאילו הם מנהלים יומן מקוון.

על ידי סיוע לאחרים לנהל את רגשותיהם, אנו מאמנים את מיומנות ויסות הרגשות שלנו.

בסוף הניסוי נחשפה דפוס: ככל שאדם השאיר יותר הערות, כך הוא נעשה מאושר יותר. מצב רוחו השתפר, תסמיני דיכאון ונטייה לשתקפות לא פרודוקטיבית ירדו. במקרה הזה, סוג ההערות שכתב לא היה חשוב. קבוצת הביקורת, שבה חברים פרסמו רק פוסטים משלהם, לא השתפרה.

מחברי המחקר מאמינים שהאפקט החיובי נובע בחלקו מהעובדה שפרשנים החלו להסתכל על חייהם שלהם באור אחר לעתים קרובות יותר. על ידי סיוע לאחרים להתמודד עם הרגשות שלהם, הם אימנו את מיומנות ויסות הרגשות שלהם.

זה לא משנה איך הם עזרו לאחרים: הם תמכו, הצביעו על טעויות חשיבה או הציעו להסתכל על הבעיה בצורה אחרת. העיקר הוא אינטראקציה ככזו.

איך אנחנו עוזרים לאחרים

המחקר השני נערך על ידי מדענים ישראלים - הפסיכולוגית הקלינית עינת לוי-גיגי והנוירופסיכולוגית סימון שמאי-צורי. הם הזמינו 45 זוגות, שבכל אחד מהם בחרו נבדק ורגולטור.

הנבדקים צפו בסדרה של צילומים מדכאים, כמו תמונות של עכבישים וילדים בוכים. הרגולטורים ראו את התמונות רק לזמן קצר. לאחר מכן, הזוג החליט באיזו משתי האסטרטגיות הניתנות לניהול רגשות להשתמש: הערכה מחדש, כלומר לפרש את התמונה בצורה חיובית, או הסחת דעת, כלומר לחשוב על משהו אחר. לאחר מכן, הנבדק פעל בהתאם לאסטרטגיה שנבחרה ודיווח כיצד הרגיש כתוצאה מכך.

המדענים שמו לב שהאסטרטגיות של הרגולטורים עבדו בצורה יעילה יותר והנבדקים שהשתמשו בהן הרגישו טוב יותר. המחברים מסבירים: כשאנחנו במתח, תחת עול רגשות שליליים, יכול להיות קשה להבין מה הכי טוב עבורנו. הסתכלות על המצב מבחוץ, ללא מעורבות רגשית, מפחיתה את רמות הלחץ ומשפרת את ויסות הרגשות.

המיומנות העיקרית

כאשר אנו עוזרים לאחר להתמודד עם הרגשות השליליים שלו, אנו גם לומדים לנהל טוב יותר את החוויות שלנו. בלב התהליך הזה עומדת היכולת להסתכל על המצב דרך עיניו של אדם אחר, לדמיין את עצמך במקומו.

במחקר הראשון, החוקרים העריכו מיומנות זו בעקיפין. הנסיינים חישבו באיזו תדירות השתמשו פרשנים במילים הקשורות לאדם אחר: "אתה", "שלך", "אתה". ככל שיותר מילים היו קשורות למחבר הפוסט, כך הכותב דירג גבוה יותר את התועלת של התגובה והביע תודה באופן אקטיבי יותר.

במחקר השני, המשתתפים עברו מבחן מיוחד שהעריך את יכולתם לשים את עצמם במקום אחר. ככל שהרגולטורים צברו יותר נקודות במבחן זה, כך עבדו האסטרטגיות שבחרו מוצלחות יותר. הרגולטורים שיכלו להסתכל על המצב מנקודת המבט של הנבדק היו יעילים יותר בהקלה על הכאב של בן הזוג.

אמפתיה, כלומר היכולת לראות את העולם דרך עיניו של אדם אחר, מועילה לכולם. אתה לא צריך לסבול לבד. אם אתה מרגיש רע, חפש עזרה מאנשים אחרים. זה ישפר לא רק את המצב הרגשי שלך, אלא גם את המצב שלהם.

השאירו תגובה