הם שוללים אותך כשהם אומרים לך שכדי להיות מאושר צריך רק גישה

הם שוללים אותך כשהם אומרים לך שכדי להיות מאושר צריך רק גישה

פסיכולוגיה

הפסיכולוגים אינז סנטוס וסילביה גונזאלס, מצוות 'במאזן נפשי' מגרשים את אחד המיתוסים על פסיכולוגיה ומסבירים מדוע זה יכול להזיק למוח להדגיש את החשיבות של יחס חיובי.

הם שוללים אותך כשהם אומרים לך שכדי להיות מאושר צריך רק גישהPM3: 02

אני אהיה כנה, יש לי גישה שלילית כלפי המילה גישה. השימוש שניתן בו מפריע לי מאוד. הוא משמש בחינם, כאילו הדרך שבה אנו מתמודדים עם היום יום שלנו כשירה ויציבה, כאילו כל כך קל לחייך על קשיי החיים ואנחנו שמחים רק להתעורר ולחייך כל בוקר.

ניתן להגדיר גישה כ למד נטייה יש לנו לקראת אירוע. לכן, אם תמיד אנו נוטים להיות בעלי נטייה חיובית לכל דבר, אנו אמורים להיות "אדם בעל גישה טובה". ואני תוהה אם כן: מדוע אנו מתמודדים לפעמים עם מצבים בצורה שלילית? האם אנו מזוכיסטים? אם הגישה היא נטייה נלמדת, המשמעות היא שהיא תלויה במידה מסוימת ב אסטרטגיות התמודדות שרכשנו, כמה קשה אנו רואים את המצב ומידת אי הנוחות או הרווחה שאנו חושבים שהמצב הזה יגרום לנו.

ומה אם יש לי גישה גרועה?

אם מצב מזיק לנו, זה נורמלי לנו לעבור שלבים. קחו למשל את האבל של אדם אהוב. זה יהיה אדפטיבי אם לזמן מה תהיה לאדם נטייה פסימית למוות. אם אומרים "תהיה גישה חיובית יותר, העולם ממשיך להסתובב" רק יבטל את הכאב שהאדם מרגיש בלתי נראה. יהיה עליו להיות בעל גישה של כעס לקראת מה שקורה ושבזמן אחר, אם הדו -קרב ימשיך את דרכו, הוא יכול לקבל מבט חיובי.

אני גאה שיש לי אחד כזה גישה רעה כלפי דברים מסוימים, כגון גישה תוֹקפָּנִי כלפי עוולות, גישה פסימי כשדברים משתבשים ואני לא רואה מוצא, גישה סקירה כלפי דילמות מוסריות, גישה חשד כשאני לא סומך על משהו או על מישהו. אני יודע שאם אני מרשה לעצמי להרגיש רע וללמוד ממה שקורה לי, המבט שלי ישתנה.

אני חושב שהבעיה היא לא הגישה שיכולה להיות לנו ברגע מסוים, אלא שאנחנו נשארים עומדים, שאנחנו לא לומדים או מחפשים דרכים או פתרונות אחרים. ואולי לפעמים כדי למצוא דרכים חיוביות יותר להתמודד עם החיים עלינו לעבור שלבים קודמים אחרים, שבדרך כלשהי הם שליליים יותר עבורנו.

על המחברים

לאינס סנטוס יש תואר בפסיכולוגיה מה- UCM והתמחה בפסיכולוגיה קלינית מבוססת עדויות, טיפול התנהגותי בגיל ההתבגרות וטיפול משפחתי מערכתי. כיום היא עושה עבודת גמר על הבדלים בין המינים בהפרעות דיכאון והשתתפה בכנסים לאומיים ובינלאומיים רבים. היא בעלת ניסיון רב בהוראה, כמפקחת על שירות הקשב הפסיכולוגי הפסיכולוגי של PsiCall של UCM וכמורה בתואר שני בפסיכולוגיה של בריאות כללית של ה- UCM, כמו גם פרופסור באוניברסיטה האירופית. בנוסף, היא מחברת מדריכי פסיכולוגיה קלינית שונים.

סילביה גונזאלס, שגם היא חלק מצוות 'בשיווי משקל נפשי', היא פסיכולוגית בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית ובריאות ותואר שני בפסיכולוגיה של בריאות כללית. היא עבדה במרפאת הפסיכולוגיה האוניברסיטאית של UCM, שם גם שימשה סטודנטים לתואר שני בפסיכולוגיה של בריאות כללית. בתחום ההוראה העביר סדנאות אינפורמטיביות במוסדות רבים כגון 'סדנת הבנה ורגולציה רגשית', 'סדנה לשיפור כישורי דיבור בפומבי' או 'סדנת חרדת בחינות'.

השאירו תגובה