שב בפינה שלך: איך ולמה אנחנו צריכים להירגע מאנשים אהובים בבידוד

להיות בהסגר עם אנשים אהובים זה גם תענוג וגם מבחן גדול. נוכל להתמודד עם לחץ ולגלות מקורות כוח חדשים אם נמצא מעט מקום להיות לבד. איך לעשות זאת, אומרת הפסיכולוגית יקטרינה פרימורסקאיה.

יש אנשים שמאוד עייפים מתקשורת. ישנם אנשים אשר קולטים בקלות את נוכחותם של אחרים. יש כאלה שרוצים להיות כל הזמן בקשר כדי להסתתר מפני חרדה - אם לא יתמזל מזלם להיות בהתבודדות ללא בן זוג, יהיה להם קשה.

אבל לכולנו, ללא קשר לאישיות ולמזג שלנו, מועיל לפעמים לפרוש, לחפש מקום שבו לא יסיחו את דעתנו ויפריעו לנו. וזה למה:

  • הבדידות מספקת הזדמנות לאתחל מחדש, להאט, להירגע, לראות מה אנחנו באמת מרגישים עכשיו, מה אנחנו צריכים, מה אנחנו רוצים.
  • לבד, אנחנו לא "נאחזים בעצמנו" כל כך הרבה בפחדים ובדאגות של אחרים. קל לנו יותר להתבטל עם אהובים, עם החברה בכלל. על ידי מתן מקום לעצמנו להיות לבד, נוכל לענות על שאלות חשובות שהתקשורת גורעת מהן בדרך כלל.
  • אנחנו נותנים זמן לרעיונות וליצירתיות הייחודיים שלנו, שבלעדיהם אין דרך עכשיו.
  • אנחנו שומעים את הגוף טוב יותר. זהו המודיע והעד העיקרי שלנו בתהליכי הישרדות ושינוי. אם אנחנו לא מבינים את התגובות שלנו, חירשים לרגשות שלנו, קשה לנו יותר לשרוד משברים, לקבל אירועים משנים מציאות כמו הסגר עולמי.

הפינה שלי היא איפה שאני נמצא

לא קל לעצב לעצמנו פינה משלנו אם אנחנו חיים ב"שטר של שלושה רובל" עם בעלנו, ילדינו, החתול וסבתנו. אבל גם בדירה קטנה אפשר להסכים על אזור מסוים שלא ניתן להיכנס אליו ללא רשותכם. או על מקום שבו אי אפשר להסיח את דעתך - לפחות חצי שעה ביום.

כל אחד מאיתנו יכול לנסות את תפקיד הנזיר בחדר האמבטיה, במטבח, ואפילו על מזרן יוגה - בכל מקום. רק תסכים עם המשפחה שלך על זה מראש. אני גם ממליץ להגדיר אזור בו אסור לאף אחד לצפות או לקרוא בקול חדשות מטרידות.

אם אינך יכול לתת חדר נפרד ל"אינפודטוקס", אתה יכול להסכים עם יקיריכם על זמן ללא גאדג'טים וטלוויזיה. לדוגמה, במשך שעה במהלך ארוחת הבוקר ושעה במהלך ארוחת הערב, איננו מחפשים או דנים בנושאים הקשורים לקורונה ולבידוד. נסו לוודא שהטלוויזיה ומקורות מידע אחרים שעלולים להיות רעילים לא יהפכו לרקע חייכם.

דברים לעשות בפינה שלך

נניח שסידרנו לעצמנו פינת מנוחה במרפסת, גידרנו את עצמנו מאהובים עם מסך, או ביקשנו מכולם לעזוב זמנית את המטבח הנעים שלנו. עכשיו מה?

  • כשאנחנו זזים מעט, אולי הדבר החשוב ביותר הוא לתת לגוף שחרור. לא רק בגלל שאנו משמינים והלימפה עומדת בגופנו. בלי תנועה אנחנו קופאים, הרגשות שלנו לא מוצאים פורקן, אנחנו צוברים מתח. לכן, אם אתם מסוגלים לרקוד, "רקדו" את הרגשות והחוויות שלכם. יש הרבה שיעורים בחינם וכיתות אמן באינטרנט. מצא קבוצת תנועה טיפולית או פשוט הורד שיעורי היפ הופ בסיסיים. ברגע שתתחיל לנוע, יהיה לך קל יותר לשהות במקומות צרים;
  • כתבו יומנים, נהלו רשימות - למשל, רשימות של רצונות ושאלות שלא מאפשרות לכם לחיות בשלום;
  • עברו על מאגר המגזינים, הספרייה או הארונות. התחילו להרכיב את הפאזל שמחכה לכם כבר עשר שנים.

פעילויות כאלה לא רק מנקות את המרחב הפיזי, אלא גם נותנות יותר בהירות. אנו תלויים בטקסים: כאשר אנו מפרקים פיזית משהו בעולם החיצוני, קל לנו יותר לפענח מצבים פנימיים מורכבים, לעשות סדר בדברים במחשבותינו.

בפינה שלך, אתה יכול לעשות הכל - ואפילו חסר טעם לשכב. הרשו לעצמכם לא לדעת מה לעשות הלאה. תנו לעצמכם הפסקה וטעינה מחדש: חזון חדש יגיע אם יהיה לו מקום. אבל אם המחשבות שלך מלאות בחרדה, לרעיונות ופתרונות חדשים לא יהיה לאן ללכת.

ואם אתה מרגיש שאתה לא מסוגל להתעסק, עכשיו יש לך הזדמנות מצוינת להתחיל.

תרגול זה קשה ביותר למי שצריך להיות בעל ערך, שימושי ופרודוקטיבי, שצריכים כל הזמן להוכיח את ערכם. אבל אתה צריך לעבור את זה, אחרת אתה מסתכן שלא תבין איך זה להיות בחיים, להיות אדם סתם ככה, בלי תועלת לנצח.

השאירו תגובה