הילד שלי מנשנש כל היום

נשנושים של ילד

ישנן מספר סיבות לנשנושים אלו. יש ילדים, למשל, שמתקשים לסיים את הצלחת שלהם, במיוחד כשהמנות נדיבות מדי. אז, כמובן, הם יהיו רעבים תוך פחות משעתיים. לעומת זאת, הנשנש יכול להיות גם זה שלא רשם את ספירת הקלוריות שלו בארוחה, ופתאום הוא רעב. אפשרות נוספת: הילד המעט מרדן שמבטא את האוטונומיה הצעירה שלו בלקיחתך כבן ערובה באמצעות צלחות משובצות. יש לו מעין משבר בגיל ההתבגרות ואומר לך: 'לא לארוחה המשפחתית בשעה הזו. הוא עושה בדיוק כמוך, שאוכלים בדרכים: כריך קטן עכשיו, טוסט עם בצק שוקולד אגוזי לוז אחר כך. ובין לבין, יוגורט, בננה. לבסוף, זה יכול לנבוע מחרדה. אכן, אפילו צעיר מאוד, ילד יכול לחפש למלא חרדה בלתי מוגבלת בכך שהוא מתמלא כל היום בכמויות קטנות של אוכל, רצוי מתוק מאוד.

4 ארוחות ביום

ארוחת הבוקר היא הארוחה האמיתית הראשונה ביום, זו שחייבת לשבור את צום הלילה ולאפשר לכם להמתין, ללא חשקים, ולכן ללא נשנושים, לארוחת הצהריים. להילקח ביחד, עם קצת זמן לפניך. שימו לב לחטיף. כשהוא נלקח קרוב מדי לארוחת הצהריים (אחרי 10:30 בבוקר), הוא הופך לחטיף שיכול לדכא את התיאבון שלך לארוחת צהריים. החטיף הזה מוצדק אפוא רק אם הילד באמת לא מצליח לבלוע את ארוחת הבוקר. יש לקחת גם חטיף מארוחת הערב. אבל, מעל הכל, תשכחו מהפינוק ה'משקם' של היעדרותכם, זה שבמהלך קניות הערב בסופר מרחוק את ארוחת הערב. לוחות זמנים קבועים. כדי למנוע ממנו להיסדק, המתכון הטוב ביותר הוא להקפיד על זמני הארוחות. קטן בגיל הזה יתקשה לחכות עד 13:20 ו-30:XNUMX לצהריים וערב.

ליד השולחן, הדוגמה הטובה

ארוחה מאוזנת היא רגע משותף שנלקח בשלווה ומסביב לשולחן. ילדים רגישים לדוגמא או לדוגמא הנגדית שנתנו זקניהם: אם כל אחד יאכל בפינה שלו, הם בוודאי יעשו את אותו הדבר. לזרוק את עצמו מיד אחרי על חבילת פריכיות.

ובצד הכמות?

לא יותר מדי ולא פחות מדי. יש לתת לפליץ הקטן מנות מספיקות. לדרור אנו מגישים מנות לפי התיאבון הקטן שלו שלא מרתיע אותו מאכילה. עם המורד צריך לנהל משא ומתן (קצת), וכמו אצל מי שמחפש יותר 'להתמלא', לא מתפשרים על האספקה ​​הממותקת והשומנית בארונות. פשוט אל תקנו את זה.

הפרות של הכללים

כל הכללים, החיוניים למבנה חייו של ילד ולעזור לו לגדול בסביבה בטוחה, חייבים להיות מסוגלים להישבר. בימי ראשון, בחופשה, לאפשר לבראנץ' לשלב ארוחת בוקר וצהריים או לאפשר תה מנחה זה מסיבה. בזמן אפריטיף או בשוק, נוכל להתאהב גם במוצרים מקומיים טובים או בפינוקים מתוקים. לא מספיק לעשות מזה דרמה! כל הטעמים הם בטבע. מנת הקרדון עם רוטב בשמל וצלעות מנגולד au jus לא בהכרח לטעמם של כל הילדים. בימים אלו ניתן להציע להם חלופה.

השאירו תגובה