פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

ילד עליז וחסר דאגות, לאחר שהתבגר, הופך לנער חרד וחסר מנוחה. הוא נמנע ממה שהעריץ פעם. ולגרום לו ללכת לבית הספר יכול להיות נס. פסיכולוג ילדים מזהיר מפני טעויות אופייניות שעושים הורים לילדים כאלה.

איך ההורים יכולים לעזור? ראשית, להבין מה לא לעשות. חרדה אצל מתבגרים באה לידי ביטוי באותו האופן, אך תגובת ההורים שונה, בהתאם לסגנון החינוך המאומץ במשפחה. להלן 5 טעויות נפוצות בהורות.

1. הם נותנים מענה לחרדה של בני נוער.

ההורים מרחמים על הילד. הם רוצים להפיג את החרדה שלו. הם מנסים לעשות הכל בשביל זה.

  • ילדים מפסיקים ללכת לבית הספר ועוברים ללמידה מרחוק.
  • ילדים מפחדים לישון לבד. ההורים שלהם נתנו להם לישון איתם כל הזמן.
  • ילדים מפחדים לנסות דברים חדשים. הורים לא מעודדים אותם לצאת מאזור הנוחות שלהם.

הסיוע לילד חייב להיות מאוזן. אל תלחצו, אבל בכל זאת עודדו אותו לנסות להתגבר על פחדיו ולתמוך בו בכך. עזרו לילדכם למצוא דרכים להתמודד עם התקפי חרדה, עודדו את המאבק שלו בכל דרך אפשרית.

2. הם מכריחים נער לעשות את מה שהוא מפחד ממנו מוקדם מדי.

שגיאה זו היא בדיוק ההפך מהקודמת. יש הורים שמנסים באגרסיביות מדי להתמודד עם חרדה בגיל ההתבגרות. קשה להם לראות את הילד סובל, והם מנסים לגרום לו להתמודד עם הפחד שלו פנים אל פנים. הכוונות שלהם הן הטובות ביותר, אבל הן מיישמות אותן בצורה לא נכונה.

הורים כאלה לא מבינים מהי חרדה. הם מאמינים שאם תכריח ילדים להתמודד עם הפחד, אז זה יעבור מיד. להכריח נער לעשות משהו שהוא עדיין לא מוכן אליו, אנחנו יכולים רק להחמיר את הבעיה. הבעיה דורשת גישה מאוזנת. כניעה לפחדים לא תעזור למתבגר, אבל יותר מדי לחץ יכול לגרום גם לתוצאה לא רצויה.

למד את המתבגר שלך להתגבר על קשיים קטנים. תוצאות גדולות מגיעות מניצחונות קטנים.

3. הם מפעילים לחץ על נער ומנסים לפתור עבורו את הבעיות שלו.

יש הורים שמבינים מהי חרדה. הם מבינים כל כך טוב שהם מנסים לפתור את הבעיה עבור ילדיהם בעצמם. הם קוראים ספרים. תעשה טיפול פסיכולוגי. הם מנסים להוביל את הילד ביד לאורך כל דרך המאבק.

לא נעים לראות שהילד לא פותר את בעיותיו מהר ככל שתרצו. חבל כשמבינים אילו מיומנויות ויכולות ילד צריך, אבל הוא לא משתמש בהן.

אתה לא יכול "להילחם" עבור הילד שלך. אם אתה מנסה להילחם יותר מהמתבגר עצמו, יש שתי בעיות. ראשית, הילד מתחיל להסתיר חרדה כאשר צריך לעשות את ההיפך. שנית, הוא מרגיש עומס בלתי נסבל על עצמו. יש ילדים שפשוט מוותרים כתוצאה מכך.

נער חייב לפתור את הבעיות שלו. אתה יכול רק לעזור.

4. הם מרגישים שהמתבגר מתמרן אותם.

פגשתי הורים רבים שהיו משוכנעים שילדים משתמשים בחרדה כתירוץ לקבל את דרכם. הם אומרים דברים כמו: "הוא פשוט עצלן מכדי ללכת לבית הספר" או "היא לא מפחדת לישון לבד, היא פשוט אוהבת לשכב איתנו".

רוב בני הנוער מתביישים בחרדה שלהם ויעשו הכל כדי להיפטר מהבעיה.

אם אתה מרגיש שחרדת בני נוער היא סוג של מניפולציה, אתה תגיב בעצבנות ועונש, שניהם יחמירו את הפחדים שלך.

5. הם לא מבינים חרדה

הרבה פעמים אני שומע מהורים: “אני לא מבין למה היא מפחדת מזה. שום דבר רע מעולם לא קרה לה." הורים מתייסרים בספקות: "אולי מציקים לו בבית הספר?", "אולי היא חווה טראומה פסיכולוגית שאנחנו לא יודעים עליה?". בדרך כלל, כל זה לא קורה.

הנטייה לחרדה נקבעת במידה רבה על ידי גנים והיא עוברת בתורשה. ילדים כאלה נוטים לחרדה מלידה. זה לא אומר שהם לא יכולים ללמוד להתמודד עם הבעיה ולהתגבר עליה. זה רק אומר שאתה לא צריך לחפש בלי סוף את התשובה לשאלה "למה?". חרדה של מתבגרים היא לרוב לא הגיונית ואינה קשורה לאירועים כלשהם.

איך לעזור לילד? במקרים רבים יש צורך בפסיכותרפיסט. מה ההורים יכולים לעשות?

כדי לתמוך בנער חרד, אתה צריך קודם כל

  1. הכירו את נושא החרדה ומצאו מה מעורר אותה.
  2. למדו את ילדכם להתמודד עם התקפים (יוגה, מדיטציה, ספורט).
  3. עודדו את הילד להתגבר על מכשולים וקשיים הנגרמים מחרדה, החל מהקל, עובר בהדרגה אל הקשה יותר.

על הכותבת: נטשה דניאלס היא פסיכולוגית ילדים ואם לשלושה.

השאירו תגובה