פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

לעמוד על זכויותיך ולדרוש כבוד לעצמך זו התנהגות שמדברת על אופי חזק. אבל חלקם הולכים רחוק מדי ודורשים יחס מיוחד. זה נושא פרי, אבל לא לאורך זמן - בטווח הארוך, אנשים כאלה עשויים להישאר אומללים.

איכשהו, סרטון של תקרית בשדה התעופה הופיע ברשת: נוסע דורש בבוטות מעובדי חברת התעופה לתת לו לעלות על הסיפון עם בקבוק מים. אלה מתייחסים לכללים האוסרים לשאת איתך נוזלים. הנוסע אינו נסוג: "אבל יש מים קדושים. אתה מציע שאזרוק את המים הקדושים?" המחלוקת נעצרת.

הנוסע ידע שבקשתו מנוגדת לכללים. עם זאת, הוא היה בטוח שמבחינתו העובדים צריכים לעשות חריגה.

מדי פעם כולנו נתקלים באנשים שזקוקים לטיפול מיוחד. הם מאמינים שהזמן שלהם יקר יותר מהזמן של אחרים, יש לפתור את הבעיות שלהם קודם כל, האמת תמיד בצד שלהם. למרות שהתנהגות זו עוזרת להם לעיתים קרובות לקבל את דרכם, היא עלולה בסופו של דבר להוביל לתסכול.

געגוע לאומניפוטנציה

"אתה יודע את כל זה, ראית שאני חונכתי ברוך, שמעולם לא סבלתי קור או רעב, לא ידעתי את הצורך, לא הרווחתי לעצמי לחם ובכלל לא עשיתי עבודה מלוכלכת. אז איך עשית את האומץ להשוות אותי לאחרים? האם יש לי בריאות כמו ה"אחרים" האלה? איך אני יכול לעשות את כל זה ולסבול? - הטיראדה שמשמיע גונצ'רובסקי אובלומוב היא דוגמה טובה לאופן שבו אנשים המשוכנעים בבלעדיות שלהם מתווכחים.

כאשר ציפיות לא מציאותיות אינן מתממשות, אנו חשים טינה עמוקה - כלפי יקיריהם, החברה ואפילו כלפי היקום עצמו.

"אנשים כאלה גדלים לעתים קרובות במערכת יחסים סימביוטית עם אמם, מוקפים בטיפול, רגילים לכך שרצונותיהם ודרישותיהם מתמלאים תמיד", מסביר הפסיכותרפיסט ז'אן פייר פרידמן.

"בתקופת הינקות, אנו מרגישים אנשים אחרים כחלק מעצמנו", אומרת פסיכולוגית הילדים טטיאנה בדניק. — בהדרגה אנחנו מתוודעים לעולם שבחוץ ומבינים שאין לנו כוח עליו. אם הגנתנו יתר על המידה, אנו מצפים לאותו דבר מאחרים.

מתנגש עם המציאות

"היא, אתה יודע, צועדת לאט. והכי חשוב, הוא אוכל כל יום". טענות ברוח אלה שאחת הדמויות ב"אנדרווד סולו" של דובלטוב כלפי אשתו אופייניות לאנשים עם תחושה של בחירתם. מערכות יחסים לא מביאות להם שמחה: איך זה, בן הזוג לא מנחש את הרצונות שלהם במבט חטוף! לא מוכן להקריב את שאיפותיו למענם!

כאשר ציפיות לא מציאותיות אינן מתקיימות, הם חשים טינה עמוקה - כלפי אהובים, החברה כולה ואפילו היקום עצמו. פסיכולוגים מציינים שאנשים דתיים עם תחושה מושרשת במיוחד של הבלעדיות שלהם עשויים אפילו לכעוס על האל שהם מאמינים בו בלהט אם הוא, לדעתם, לא נותן להם את המגיע להם.1.

הגנות שמונעות ממך להתבגר

אכזבה יכולה לאיים על האגו, ולגרום לתחושה איומה, ולעתים קרובות יותר לחרדה לא מודעת: "מה אם אני לא כל כך מיוחד."

הנפש מסודרת בצורה כזו שההגנות הפסיכולוגיות החזקות ביותר מושלכות כדי להגן על הפרט. יחד עם זאת, אדם מתרחק יותר ויותר מהמציאות: למשל, הוא מוצא את הסיבה לבעיות שלו לא בעצמו, אלא באחרים (כך פועלת ההשלכה). לפיכך, עובד מפוטר עשוי לטעון שהבוס "שרד" אותו מתוך קנאה בכישרונו.

קל לראות אצל אחרים סימנים של התנשאות מוגזמת. קשה יותר למצוא אותם בעצמך. רובם מאמינים בצדק בחיים - אבל לא באופן כללי, אלא ספציפית עבור עצמם. נמצא עבודה טובה, כישרונותינו יזכו להערכה, תינתן לנו הנחה, זה אנחנו שנוציא כרטיס מזל בהגרלה. אבל אף אחד לא יכול להבטיח את הגשמת הרצונות הללו.

כשאנחנו מאמינים שהעולם לא חייב לנו כלום, אנחנו לא דוחקים, אלא מקבלים את הניסיון שלנו וכך מפתחים חוסן בעצמנו.


1 J. Grubbs et al. "זכאות לתכונה: מקור אישיותי-קוגניטיבי לפגיעות למצוקה פסיכולוגית", עלון פסיכולוגי, 8 באוגוסט, 2016.

השאירו תגובה