שמרו על קור רוח בבית

הבית הוא המקום שבו נמצא הלב שלך. יש הורים שלא קופצים בכלל כשאתה אומר להם שאתה הופך לטבעוני. אין בזה שום דבר רע והם לא אשמים בכלום, הם, כמו אנשים רבים, מאמינים במיתוסים על צמחונות:

צמחונים לא מקבלים מספיק חלבון, אתה תבשיל ותמות בלי בשר, אתה לא תגדל וגדל. הורים שאינם מחזיקים בדעה זו בדרך כלל נכנסים לקטגוריה השנייה - "אני לא אכין במיוחד מנה צמחונית, אני לא יודע מה אוכלים צמחונים, אין לי זמן להמצאות האלה". או שההורים שלך פשוט לא רוצים להתמודד עם העובדה שאכילת בשר גורמת להרבה כאב וסבל לבעלי חיים, הם מנסים להמציא כל מיני תירוצים וסיבות למה הם לא רוצים שתשתני. אולי הדבר הקשה ביותר לשכנע הורים שנחושים לא לאפשר לבנם או לבתם להפוך לצמחונים. התנהגות כזו צפויה מאבות, במיוחד מאלה שיש להם דעה משלהם בכל נושא. האב יהפוך לסגול מזעם, וידבר על אותם "חוליגנים שלא אכפת להם מכלום", אבל הוא יהיה לא מרוצה מאותם אנשים שאכפת להם מהכל. קשה להגיע להבנה כאן. למרבה המזל, יש סוג אחר של הורים, ויותר ויותר מהם הופכים. אלו הורים שמתעניינים בכל מה שאתה עושה ולמה אתה עושה את זה, לאחר ספק הם עדיין יתמכו בך. תאמינו או לא, תמיד יש דרכים לבנות קרבה עם כל סוגי ההורים, כל עוד אתה לא צועק. הסיבה לכך שהורים מתנגדים לכך היא חוסר מידע. רוב ההורים אם לא כל ההורים מאמינים באמת ובתמים למה שהם אומרים שאכפת להם מהבריאות שלך, אם כי לפעמים זה רק הפעלת שליטה מצדם. אתה חייב להישאר רגוע ולהסביר להם מה הם לא בסדר. בררו בדיוק ממה ההורים שלכם מודאגים, ולאחר מכן ספקו להם מידע שיפיג את דאגותיהם. סאלי דירינג בת הארבע עשרה מבריסטול אמרה לי, "כשהפכתי לצמחונית, אמא שלי גרמה למריבה. הופתעתי עד כמה היא הגיבה בכאב. שאלתי אותה מה העניין. אבל התברר שהיא לא יודעת כלום על תזונה צמחונית. אחר כך סיפרתי לה על כל המחלות שאפשר לחלות מאכילת בשר ושצמחונים נוטים פחות לחלות במחלות לב וסרטן. רק רשמתי הרבה סיבות וטיעונים והיא נאלצה להסכים איתי. היא קנתה ספרי בישול צמחוניים ואני עזרתי לה לבשל. ונחשו מה קרה? אחרי כשנתיים היא הפכה לצמחונית, ואפילו אבא שלי הפסיק לאכול בשר אדום”. כמובן שלהוריכם עשויים להיות טיעונים משלהם: בעלי חיים מטופלים היטב ומומתים בצורה אנושית, כך שאין סיבה לדאגה. תפתחו את עיניהם. אבל אתה לא צריך לצפות שהם ישנו את דעתם מיד. לוקח זמן לעבד מידע חדש. בדרך כלל לאחר יום, ההורים מתחילים לחשוב שהם מצאו נקודת תורפה בטיעונים שלכם והם מחויבים לציין בפניכם במה אתם טועים. הקשיבו להם, ענו על שאלותיהם וספקו להם את המידע הדרוש והמתינו. ושוב ישובו לשיחה הזו. זה יכול להימשך ימים, שבועות או חודשים.  

השאירו תגובה