בטיפול נמרץ או בחדר המתים: האם אפשר להפיח חיים שניים במקצוע?

את הציטוט על "עבודה לטעמך", לאחר שמצאת את זה, לכאורה, אתה יכול "לא לעבוד יום בחייך", כולם שמעו לפחות פעם אחת. אבל מה בדיוק המשמעות של העצה הזו בפועל? מה אתה צריך "לחתוך בלי לחכות לדלקת הצפק", ברגע שמשהו מפסיק להתאים לתפקידיך המקצועיים הנוכחיים, ולברוח מהמשרד בלי להסתכל לאחור, בתחושה שההשראה עזבה אותנו? בכלל לא הכרחי.

לאחרונה, בחורה, מארגנת אירועים, ביקשה ממני עזרה. תמיד פעילה, נלהבת, נמרצת, הגיעה צנוחה ומודאגת: "נראה שמיציתי את עצמי בעבודה".

לעתים קרובות אני שומע משהו כזה: "זה הפך להיות לא מעניין, העבודה הפסיקה לעורר השראה", "אני מנסה לדמיין איך להמשיך להתפתח במקצוע, ואני לא יכול, כאילו הגעתי לתקרה" , "אני נלחם, אני נלחם, אבל אין תוצאות משמעותיות." ורבים מחכים לפסק הדין, כמו בבדיחה ההיא: "... ליחידה לטיפול נמרץ או לחדר המתים?" האם לתת לעצמי הזדמנות שנייה במקצוע שלי או לשנות אותו?

אבל לפני שאתה מחליט משהו, אתה צריך להבין מה שורש הבעיה שלך. אולי אתה בסוף מחזור מקצועי? או שאולי הפורמט לא מתאים לך? או שהמקצוע עצמו לא מתאים? בואו ננסה להבין את זה.

סוף מחזור מקצועי

גם לאנשים וגם לחברות, ואפילו לתפקידים מקצועיים, יש מחזור חיים - רצף של שלבים מ"לידה" ועד "מוות". אבל אם מותו של אדם הוא נקודת הסיום, אז בתפקיד מקצועי יכול להיות בעקבותיו לידה חדשה, מחזור חדש.

במקצוע כל אחד מאיתנו עובר את השלבים הבאים:

  1. "חדש": אנחנו יוצאים לתפקיד חדש. לדוגמה, אנחנו מתחילים לעבוד בהתמחות שלנו לאחר סיום הלימודים, או שאנחנו באים לעבוד בחברה חדשה, או שאנחנו לוקחים על עצמנו פרויקט חדש בקנה מידה גדול. לוקח זמן להגיע למהירות, אז אנחנו עדיין לא מנצלים את מלוא הפוטנציאל שלנו.
  2. "מוּמחֶה": כבר עבדנו בתפקיד חדש בין 6 חודשים לשנתיים, שלטנו באלגוריתמים לביצוע עבודה ונוכל להשתמש בהם בהצלחה. בשלב זה יש לנו מוטיבציה ללמוד ולהתקדם.
  3. "מקצועי": לא רק שלטנו בפונקציונליות הבסיסית, אלא גם צברנו ניסיון רב כיצד להתמודד איתה טוב יותר, ואנחנו יכולים לאלתר. אנחנו רוצים להגיע לתוצאות ואנחנו יכולים לעשות את זה. משך השלב הזה הוא כשנתיים עד שלוש שנים.
  4. "מוציא להורג": אנחנו מכירים היטב את הפונקציונליות שלנו ואת התחומים הקשורים אליהם, צברנו הרבה הישגים, אבל מכיוון שכבר שלטנו ב"טריטוריה" שלנו, העניין והרצון שלנו להמציא משהו, להשיג משהו הולך ונמוג בהדרגה. בשלב זה עלולות לעלות מחשבות שהמקצוע הזה לא מתאים לנו, הגענו ל"תקרה".

העבודה הזו לא מתאימה.

הסיבה לתחושה שאנחנו לא במקום עשויה להיות ההקשר הבלתי הולם של העבודה - אופן העבודה או צורת העבודה, הסביבה או הערך של המעסיק.

לדוגמה, מאיה, אמנית-מעצבת, עבדה בסוכנות שיווק במשך מספר שנים, ויצרה פריסות פרסומות. "אני לא רוצה שום דבר אחר," היא הודתה בפניי. - נמאס לי לעבוד בחיפזון מתמיד, ולתת תוצאה שאני עצמי לא ממש אוהב. אולי לוותר על הכל ולצייר בשביל הנשמה? אבל אז ממה לחיות?

מקצוע לא מתאים

זה קורה אם אנחנו לא בוחרים מקצוע לבד או לא מסתמכים על הרצונות והאינטרסים האמיתיים שלנו בעת הבחירה. "רציתי ללכת ללמוד פסיכולוגיה, אבל ההורים שלי התעקשו ללמוד משפטים. ואז אבא סידר אותו במשרד שלו, ומבאס... «» הלכתי לעבוד כמנהל מכירות אחרי החברים שלי. נראה שהכל מסתדר, אבל אני לא מרגיש הרבה עונג".

כשמקצוע לא קשור לתחומי העניין והיכולות שלנו, מסתכלים על חברים שמתלהבים מהעבודה שלהם, אנחנו יכולים להרגיש געגוע, כאילו פספסנו איזו רכבת חשובה בחיינו.

איך להבין את הסיבה האמיתית לחוסר שביעות רצון

זה יעזור לבדיקה פשוטה:

  1. רשום את חמש הפעילויות המובילות שאתה עושה רוב זמן העבודה שלך. לדוגמא: אני עושה חישובים, כותב תוכניות, מעלה טקסטים, נושא נאומי מוטיבציה, מארגן, מוכר.
  2. צא מחוץ לתוכן התפקיד ודרג בסולם של 10 עד 1 כמה אתה נהנה לעשות כל אחת מהפעילויות הללו, כאשר 10 הוא "אני שונא את זה" ו-XNUMX הוא "אני מוכן לעשות את זה כל היום. ” תהיה כנה עם עצמך.

פלט את הציון הממוצע: סכמו את כל הציונים וחלק את הסכום הסופי ב-5. אם הציון גבוה (7-10), אז המקצוע עצמו מתאים לך, אבל אולי אתה צריך הקשר עבודה אחר - סביבה נוחה שבה אתה תעשה את מה שאתה אוהב, בהנאה והשראה.

כמובן, זה לא שולל את נוכחותם של קשיים - הם יהיו בכל מקום. אך יחד עם זאת, תרגישו טוב בחברה מסוימת, תשתפו בערכים שלה, תתעניינו בכיוון עצמו, בפרטי העבודה.

עכשיו אתה יודע שבעבודה שלך אין מספיק משימות "לאהבה". ובהם אנו מראים את החוזקות שלנו.

אם הסביבה מתאימה לכם, אבל תחושת ה"תקרה" עדיין לא עוזבת, אז הגעתם לסוף המחזור המקצועי הבא. הגיע הזמן לסיבוב חדש: לעזוב את המרחב הנלמד של ה"פרפורמר" וללכת ל"מתחילים" לגבהים חדשים! כלומר, צור לעצמך הזדמנויות חדשות בעבודה שלך: תפקידים, פרויקטים, אחריות.

אם הציון שלך נמוך או בינוני (מ-1 עד 6), אז מה שאתה עושה לא ממש מתאים לך. אולי לפני כן לא חשבת על המשימות שהכי מרגשות אותך, ופשוט עשית מה שהמעסיק דרש. או שזה קרה שהמשימות האהובות עליך הוחלפו בהדרגה באנשים לא אהובים.

בכל מקרה, עכשיו אתה יודע שלעבודה שלך חסרות משימות "אהבה". אבל זה בהם שאנחנו מראים את החוזקות שלנו ויכולים להשיג תוצאות יוצאות דופן. אבל אל תתעצבן: גילית את שורש הבעיה ואתה יכול להתחיל להתקדם לעבר העבודה שאתה אוהב, לעבר הייעוד שלך.

צעדים ראשונים

איך לעשות את זה?

  1. זהה את פעילויות העבודה שאתה הכי נהנה לעשות וציין את תחומי העניין העיקריים שלך.
  2. חפשו מקצועות בצומת הראשון והשני.
  3. בחר כמה אפשרויות אטרקטיביות ולאחר מכן בדוק אותן בפועל. לדוגמה, קבל הדרכה, או מצא מישהו שאתה יכול לעזור לו, או הצע שירות חינם לחברים. אז אתה יכול להבין טוב יותר מה אתה אוהב, למה אתה נמשך.

העבודה היא כמובן לא כל החיים שלנו, אבל חלק די משמעותי מהם. וזה מאוד מאכזב כשהוא שוקל ומעייף, במקום לעורר השראה ולשמח. אל תשלים עם מצב העניינים הזה. לכל אחד יש הזדמנות להיות מאושר בעבודה.

השאירו תגובה