איך פעילות גופנית מפחיתה חרדה?

חרדה יכולה להיות כרונית או קשורה לאירועים קרובים, כגון בחינה או מצגת חשובה. זה מתיש, מפריע לחשיבה וקבלת החלטות, ובסופו של דבר יכול להרוס את כל העניין. הנוירופסיכיאטר ג'ון רייטי כותב על איך להתמודד עם זה באמצעות פעילות גופנית.

חרדה היא תופעה שכיחה בימינו. כמעט כל אדם, אם הוא לא סובל מזה בעצמו, אז מכיר מישהו מבין חברים או במשפחה שנוטה לחרדות. הנוירופסיכיאטר ג'ון רייטי מצטט סטטיסטיקה אמריקאית: אחד מכל חמישה מבוגרים מעל גיל 18 ואחד מכל שלושה בני נוער בין הגילאים 13 עד 18 אובחנו עם הפרעת חרדה כרונית בשנה שעברה.

כפי שד"ר רייטי מציין, רמות גבוהות של חרדה מעלות את הסיכון להפרעות אחרות, כמו דיכאון, ויכולות גם לתרום להתפתחות סוכרת ומחלות לב וכלי דם. המומחה רואה חשיבות רבה בתוצאות מחקר שנערך לאחרונה, המראות כי אנשים חרדים נוטים לנהל אורח חיים בישיבה. אבל פעילות עשויה להיות הפתרון הלא רפואי הטוב ביותר למניעת חרדה ולטיפול.

"הגיע הזמן לשרוך את נעלי הספורט, לצאת מהמכונית ולזוז!" רייט כותב. כפסיכיאטר החוקר את ההשפעות של פעילות גופנית על המוח, הוא לא רק מכיר את המדע, אלא הוא ראה בפועל כיצד פעילות גופנית משפיעה על המטופלים. מחקרים מראים שפעילות גופנית אירובית מועילה במיוחד.

רכיבה פשוטה על אופניים, שיעור ריקוד, או אפילו הליכה מהירה יכולים להיות כלי רב עוצמה עבור אלה הסובלים מחרדה כרונית. פעילויות אלו עוזרות גם לאנשים עצבניים וטרודים יתר על המידה, כמו בחינה קרובה, דיבור בפני קהל או פגישה חשובה.

איך פעילות גופנית עוזרת להפחית חרדה?

  • פעילות גופנית מסיחה את הדעת מנושא מטריד.
  • תנועה מפחיתה את מתח השרירים, ובכך מפחיתה את תרומתו של הגוף לחרדה.
  • קצב לב מוגבר משנה את הכימיה של המוח, ומגביר את הזמינות של נוירוכימיקלים חשובים נגד חרדה, כולל סרוטונין, חומצה גמא-אמינו-בוטירית (GABA) וגורם נוירוטרופי שמקורו במוח (BDNF).
  • פעילות גופנית מפעילה את האונות הקדמיות של המוח, פונקציה ביצועית המסייעת לשלוט באמיגדלה, מערכת התגובה הביולוגית לאיומים אמיתיים או מדומים על ההישרדות שלנו.
  • פעילות גופנית סדירה יוצרת משאבים המגבירים את החוסן לרגשות אלימים.

אז, בדיוק כמה פעילות גופנית אתה צריך כדי להגן מפני התקפי חרדה והפרעות חרדה? אמנם לא קל להצביע על כך, אבל ניתוח שנערך לאחרונה בכתב העת Anxiety-Depression מצא שאנשים עם הפרעות חרדה שהיתה להם כמות נכבדת של פעילות גופנית בחייהם היו מוגנים טוב יותר מפני התפתחות תסמיני חרדה מאשר אלה שלא זזו הרבה.

ד"ר רייטי מסכם את זה: כשזה מגיע לטיפול בחרדה, עדיף לעשות יותר פעילות גופנית. "אל תתייאשו, גם אם רק התחלתם. כמה מחקרים מראים שאפילו אימון אחד יכול לעזור להקל על החרדה שמתעוררת. איזה סוג של פעילות גופנית תבחר אולי לא משנה הרבה. מחקרים מצביעים על היעילות של כל פעילות גופנית, מטאי צ'י ועד לאימון אינטרוולים בעצימות גבוהה. אנשים חוו שיפור לא משנה אילו פעילויות הם ניסו. אפילו רק פעילות גופנית כללית מועילה. העיקר לנסות, לפעול ולא להיגמל ממה שהתחלת.

איך להפוך את השיעורים ליעילים ביותר?

  • בחרו בפעילות שנעימה לכם, שתרצו לחזור עליה, מחזקת את ההשפעה החיובית.
  • עבוד על הגברת קצב הלב שלך.
  • התאמן עם חבר או בקבוצה כדי לנצל את היתרון הנוסף של תמיכה חברתית.
  • במידת האפשר, התעמלו בטבע או באזורים ירוקים, מה שמפחית עוד יותר מתח וחרדה.

למרות שמחקר מדעי חשוב, אין צורך לפנות לתרשימים, סטטיסטיקות או ביקורת עמיתים כדי לגלות כמה טוב אנחנו מרגישים אחרי אימון כשהחרדה שוככת. "זכור את התחושות הללו והשתמש בהן כמוטיבציה לתרגל מדי יום. הגיע הזמן לקום לזוז!» מתקשר לנוירופסיכיאטר.

השאירו תגובה