פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

השפעת המשפחה והחברים על התפתחות האגרסיביות

בפרק 5, הוכח שלחלק מהאנשים יש נטייה מתמשכת לאלימות. בין אם הם משתמשים בתוקפנות כדי להשיג את מטרותיהם, כלומר באופן אינסטרומנטלי, או פשוט מתפוצצים להתקפי זעם חזקים ביותר, אנשים כאלה אחראים לחלק גדול מהאלימות בחברה שלנו. יתרה מכך, רבים מהם מראים את האגרסיביות שלהם במגוון רחב של מצבים ולמשך שנים רבות. איך הם הופכים כל כך תוקפניים? ראה →

חוויות ילדות

עבור אנשים מסוימים, ניסיון מוקדם של חינוך משפחתי קובע במידה רבה את מסלולי חייהם העתידיים ואף יכול להשפיע באופן משמעותי על סיכוייהם להפוך לעבריינים. על בסיס הנתונים שלה ותוצאות מספר מחקרים אחרים שנערכו במספר מדינות, הגיעה מקורד למסקנה שלהורות יש לעתים קרובות "השפעה ארוכת טווח" על התפתחות נטיות אנטי-חברתיות. ראה →

השפעות ישירות על התפתחות אגרסיביות

חלק מאלה ממשיכים להיות תוקפניים במשך שנים כי הם זכו לתגמול על התנהגותם התוקפנית. לעתים קרובות הם תקפו אנשים אחרים (למעשה, הם "התאמנו" בכך), והתברר שהתנהגות אגרסיבית בכל פעם מביאה להם יתרונות מסוימים, משתלמת. ראה →

תנאים לא נוחים שנוצרו על ידי ההורים

אם רגשות לא נעימים אכן מעוררים דחף לתוקפנות, אז בהחלט יכול להיות שילדים שנחשפים לעתים קרובות להשפעות שליליות מפתחים בהדרגה נטיות בולטות להתנהגות תוקפנית עד גיל ההתבגרות ובהמשך במהלך ההתבגרות. אנשים כאלה יכולים להפוך לתוקפנים תגובתיים רגשית. הם מאופיינים בהתפרצויות זעם תכופות, הם משתלחים בזעם על מי שמרגיז אותם. ראה →

עד כמה יעיל השימוש בענישה במשמעת ילדים?

האם הורים צריכים להעניש פיזית את ילדיהם, גם אם בני נוער אינם מצייתים בבירור ובהתרסה לדרישותיהם? דעותיהם של מומחים העוסקים בבעיות התפתחות וחינוך ילדים שונות בנושא זה. ראה →

הסבר עונש

פסיכולוגים שמגנים את השימוש בענישה בגידול ילדים אינם מתנגדים בשום אופן לקביעת סטנדרטים נוקשים של התנהגות. בדרך כלל אומרים שההורים יש לקבוע בדיוק מדוע הילדים, לטובתם האישיים, נדרשים לציית לכללים אלה. יתרה מכך, אם החוקים נשברים, מבוגרים צריכים לוודא שהילדים יבינו שהם עשו לא בסדר. ראה →

אינטגרציה: ניתוח הלמידה החברתית של פטרסון

הניתוח של פטרסון מתחיל בהנחה כבדת משקל למדי: ילדים רבים לומדים את רוב ההתנהגות התוקפנית שלהם מאינטראקציות עם בני משפחות אחרים. פטרסון מכיר בכך שהתפתחותו של ילד מושפעת לא רק ממצבי לחץ המשפיעים על המשפחה, כמו אבטלה או קונפליקטים בין בעל ואישה, אלא גם מגורמים אחרים. ראה →

השפעות עקיפות

גיבוש אישיותו של נער יכול להיות מושפע גם מהשפעות עקיפות שאינן מרמזות על כוונה מיוחדת של אף אחד. מספר גורמים, כולל נורמות תרבותיות, עוני וגורמי לחץ מצביים אחרים, יכולים להשפיע בעקיפין על דפוס ההתנהגות האגרסיבית; אסתפק כאן רק בשתי השפעות עקיפות כאלה: אי הסכמה בין הורים ונוכחות של דפוסים אנטי-חברתיים. ראה →

השפעה על דוגמנות

התפתחות של נטיות תוקפניות אצל ילדים יכולה להיות מושפעת גם מדפוסי התנהגות שמפגינים אנשים אחרים, ללא קשר לשאלה אם אחרים אלה רוצים שילדים יחקו אותם. פסיכולוגים מתייחסים לתופעה זו כאל דוּגמָנוּת, הגדרתו כהשפעה המופעלת מהתבוננות כיצד אדם אחר מבצע פעולות מסוימות, והחיקוי שלאחר מכן על ידי הצופה להתנהגותו של אדם אחר זה. ראה →

<br> סיכום

ההנחה הכללית ששורשיהן של התנהגויות אנטי-חברתיות מתמשכות במקרים רבים (אך כנראה לא בכולם) יכולים להיות מקורם בהשפעות ילדות, קיבלה תמיכה אמפירית ניכרת. ראה →

חלק 3. אלימות בחברה

פרק 7. אלימות בתקשורת

אלימות על מסכים ודפים מודפסים: תוקף מיידי. פשעי חיקוי: הידבקות של אלימות. מחקרים ניסיוניים של ההשפעה לטווח קצר של סצנות אלימות בתקשורת ההמונים. אלימות בתקשורת: השפעות מתמשכות בחשיפה חוזרת. גיבוש רעיונות על חברה בילדים. רכישת נטיות אגרסיביות. להבין "למה?": היווצרות תרחישים חברתיים. ראה →

השאירו תגובה