פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

אל תרביץ לעצמך בגלל הבחירות שלפעמים אתה צריך לעשות כדי לשמור על הסירה המשפחתית שלך לצוף... אמא לשלושה מדברת על דברים שהיא לא התכוונה לעשות, דברים שהיא ויתרה שוב ושוב לפני שהיו לה ילדים משלה.

להיות הורים טובים זה קל - עד שיהיו לך ילדים משלך. עד שהיו לי שלוש, נתתי עצות טובות מאוד.

ידעתי בדיוק איזו אמא אהיה, מה אעשה בכל מקרה ומה לא. ואז הם נולדו, והתברר שלהיות אמא זו העבודה הכי קשה עלי אדמות. זה מה שלא התכוונתי לעשות כשהפכתי לאמא, לעולם, לעולם.

1. לתת לילדים מזון מהיר וג'אנק פוד

התכוונתי לבשל להם בעצמי - 100% אוכל טבעי. ובאמת ניסיתי. שפשפתי את הפירה ואידהתי את הירקות.

עד שיום אחד מצאתי את עצמי בתור ארוך בקופה, עם שלושה ילדים בוכים וליד דוכן הסניקרס. ו-50% מהמקרים ויתרתי. אני לא גאה בזה - אבל אני כנה.

2. לאסוף את הילד מהגן אחרון

אני זוכר את הילדות שלי: תמיד הייתי האחרון שנאסף מהגן וממועדוני ספורט. זה היה כל כך מפחיד. תמיד חשבתי שההורים שלי שכחו אותי. לא עלה בדעתי שהם עסוקים בעבודה והיו אוספים אותי ברגע שהם פנויים. ידעתי שהם בעבודה, אבל זה לא אומר כלום. עדיין פחדתי.

והנה אני באמצע הדרך מהגן, כשהבת שלי יושבת במושב תינוק, ופתאום בעלי מתקשר: מסתבר ששנינו שכחנו לאסוף את הבן שלנו מבית הספר. להגיד שהייתי אדום ממבוכה זה לא להגיד כלום.

הסכמנו, ואז ערבבנו משהו ואז שכחנו.

אבל אתה יודע מה קרה אחר כך? הוא שרד. וגם אני.

3. להיכנע לתינוק בוכה

לפני לידת ילדים, האמנתי בתוקף שהדבר הטוב ביותר הוא לתת להם לבכות. אבל קל יותר לומר מאשר לעשות.

לאחר שהנחתי את הילד בעריסה, סגרתי את הדלת, ואז התיישבתי מתחת לדלת הזו ובכיתי, ושמעתי איך הוא בוכה. ואז בעלי חזר מהעבודה, פרץ לבית ורץ לראות מה קורה.

זה היה קל יותר עם שני הילדים האחרים - אבל אני לא יכול לומר בוודאות: או שהם בכו פחות, או שהיו לי יותר דאגות.

4. תן לילדים לישון במיטה שלי

לא התכוונתי לחלוק איתם את המרחב שלי עם בעלי, כי זה מזיק ליחסים במשפחה. אני אלטף את ראשו של זר הלילה הקטן, אתן לו לשתות חלב חם ואקח אותו למיטה הרכה שלו לישון... אבל לא בחיים האמיתיים.

בשתיים בלילה לא הצלחתי להרים את היד, הרגל או כל חלק אחר בגופי מהמיטה. לכן, בזה אחר זה, הופיעו האורחים הקטנים בחדר השינה שלנו, כי הם חלמו חלום נורא, והתיישבו לידנו.

ואז הם גדלו, והסיפור הזה נגמר.

5. האכילו את הילדים בארוחות צהריים בבית הספר

תמיד שנאתי ארוחות צהריים בקפיטריה של בית הספר. כשהייתי בבית הספר היסודי, אכלתי אותם כל יום, וברגע שגדלתי קצת, התחלתי להכין את ארוחת הצהריים שלי כל בוקר - רק לא לאכול קציצת בית ספר...

רציתי להיות האמא ששולחת את הילדים לבית הספר בבוקר, מנשקת אותם ונותנת לכולם קופסת אוכל עם מפית יפה ופתק שאומר "אני אוהב אותך!".

היום אני שמח אם שלושתם הולכים לבית הספר עם ארוחת בוקר יומיים-שלושה מתוך החמישה שנקבעו, ולפעמים יש בהם מפית, ולפעמים לא. בכל מקרה לא כתוב עליו כלום.

6. שוחד ילדים בהבטחה לפרס על התנהגות טובה

נראה לי שזה רחוק מהאווירובטיקה בהורות. וכנראה, אני אשרף בגיהנום, כי עכשיו אני עושה את זה כמעט כל יום. "כולם ניקו את החדרים שלהם? אין קינוח למי שלא מנקה אחריו - ולקינוח, אגב, יש לנו היום גלידה.

לפעמים אני עייף מכדי למצוא ספר על המדף איך להתנהג במקרה הזה ולקרוא אותו.

7. הרם את הקול שלך לילדים

גדלתי בבית שבו כולם צעקו על כולם. ולכל דבר. כי אני לא חובב צרחות. ובכל זאת פעם ביום אני מרימה את הקול - אחרי הכל, יש לי שלושה ילדים - ואני מקווה שזה לא יעשה להם טראומה עד כדי כך שאצטרך ללכת איתם לפסיכואנליטיקאי אחר כך. אם כי אם צריך, אני יודע שאשלם על כל הביקורים האלה.

8. להתעצבן על דברים קטנים

התכוונתי לראות רק את השלם, להסתכל למרחוק ולהיות חכם. התמקד רק במה שחשוב באמת.

מדהים כמה מהר חומות מתכווצות כשאתה הופך להורה ונשאר לבד עם שלושה ילדים קטנים.

אירועים קטנים של היום, זוטות מצחיקות הופכות באופן בלתי מורגש להר התלוי מעליך. לדוגמה, שמירה על בית נקי היא משימה פשוטה לכאורה. אבל היא מסתירה את כל העולם.

אני מתכנן איך לנקות את הבית בצורה יעילה יותר כדי שאוכל לסיים תוך שעתיים, ואחרי שעתיים של ניקיון אני סוף סוף חוזר למקום שהתחלתי, לסלון, למצוא שם על הרצפה... משהו שאי אפשר לצפות מראש וזה קורה לפעמים.

9. אמירת "כן" לאחר אמירת "לא"

רציתי שהילדים ידעו את הערך של עבודה קשה. הם ידעו שהגיע הזמן לעסקים, ושעה להנאה. והנה אני עומד בסופרמרקט עם עגלה ואני אומר לשלושת התוכים הרועשים האלה: "בסדר, שים את זה בעגלה, ולמען השם, שתוק."

באופן כללי, אני עושה מאה דברים שנשבעתי. מה שלא התכוונתי לעשות כשהפכתי לאמא. אני גורם להם לשרוד. להישאר בריא.

אל תרביץ לעצמך בגלל הבחירות שאתה צריך לפעמים לעשות כדי שהמשפחה שלך תמשיך להתקדם. הסירה שלנו צפה, הישארו רגועים, חברים.


על המחבר: מרדית' מסוני היא אם עובדת לשלושה ובלוגרית על המציאות של אמהות ללא קישוט.

השאירו תגובה