היי גדול! (הי חבר !). כן ... היום ככה בני נוער יכולים להגיד שלום אחד לשני. אבל כמו כל מילות העשרה, כשמדובר על ידי מבוגר, זה לא נשמע אותו דבר. לכל הדורות, הקודים שלו ושפתו. אין צורך שמבוגרים ינסו ללמוד, בדיוק כדי להבדיל את עצמם ממבוגרים, מתבגרים אוהבים להשתמש במונחים אלה, שאינם מוכרים למילון.

גיל ההתבגרות הוא זמן של מעבר ובנייה. זוהי תקופה של מרד עמוק נגד הכללים שנקבעו והשפה אינה יוצאת דופן. הורים לפעמים דואגים לשמיעת שפה זרה כאשר נערם מדבר עם חבריו (חבריו, חבריו), אך הם יראו מהר שתקופה זו תחלוף.

המתבגר משתמש במילותיו העלומות בכוונה כדי שמבוגרים יתבלטו מ"אנשיו הזקנים ". לפיכך יש להם ניב סודי המאפשר להם להפריד את חייהם הפרטיים מיחסי המשפחה שלהם. אין חדירה אפשרית של הורים לענייניהם, כמו החדר שלהם, שעליו מטויחים במקרה הטוב: אין כניסה, במקרה הגרוע: גולגולת.

כפי שמסביר לורן דנון-בוילו במאמרו "גיל ההתבגרות, איך השפה עובדת שם? », שפה זו היא חלק מזהות חדשה, המאפשרת לו להתייחס לדורו. אז מוזיקה, סרטים וסדרות המיועדים להם משתמשים באותה שפה. מסיבה זו, הזמרת איה נקמורה הצליחה כל כך. היא ממציאה ומשתמשת בשפתם. מי אינו יודע את תוארו ג'ג'ה? הוא סייר בצרפת. בדיוק כמו "Mets ta cagoule" מאת מייקל יון לפני כמה שנים.

כדי להטמיע את הקודים החדשים, אתה צריך לטבול את עצמך במקומות שבהם תוכל לשמוע בני נוער מדברים מבלי שהם ישימו לב לכך. כמו מסתנן. כמו ללמוד שפה חדשה, אתה צריך לשמוע אותה כדי לבטא אותה היטב. בתי שכונה, מגרשי כדורסל, יציאה מהתיכון או מכללה, אוזן שמתעכבת בימי הולדת ... וגם טלוויזיה, תוכניות, יישומים המיועדים למתבגרים נותנים סקירה טובה של המילים החיוניות להבנה.

בלי לגלגל את העיניים ולהתרשם שעברנו את הצד השני של המחסום, זה של הסבים והסבים, עלינו להכיר בכך שהביטויים הללו דורשים יצירתיות והתעמלות אינטלקטואלית מעניינת כדי להשתמש בהם.

כאשר המתבגר משתמש במילים אלה, תוך הטמעה נכונה של כללי השפה הצרפתית, הוא לומד לשחק עם מילים וצלילים. בל נשכח שראפרים הם אנשי מקצוע בלשניים. גוף חולה גדול, אורלסאן ורבים אחרים הם וירטואוזים של ניסוח בתחומם. אנו יכולים להשתמש בטקסטים שלהם כדי לעבוד על דיקציה, הגייה, קצב, פיסוק. אולי יותר מניע לבני נוער מהקלאסיקה.

להלן כמה ביטויים שאפשר לשמוע אותם תוך כדי האזנה לרדיו:

בזארדר: להיפטר ממשהו;

גאדג'י / גאדג'ו: גברת צעירה ;

היא זינדה : לילדה הזאת אין כלום לעצמה, לא פיזית ולא נפשית;

יא ר : זה כלום;

זה ריבוע : זה נהדר ! ;

 $זה גובה את חייו : זה לוקח זמן, סימן לחוסר סבלנות;

נשאר גמיש, להירגע, לרדת בנימה;

או DD : מכירות הקמעונאיות;

אני עגלה : אני מוגזם, הזמן אוזל;

יש את הסוואג: להיות בעל סגנון, להתלבש היטב, להתלבש היטב;

קן: לְהִתְעַלֵס.

הדבר הטוב והכי מצחיק זה לשאול אותם ישירות. גאים להראות למבוגרים שברגע שיש להם ידע שאין ל"אבותיהם ", מתבגרים יתאמצו בקלות למשחק" זה אומר מה ". הארוחה המשותפת יכולה להיות הזדמנות לצחוק על הביטויים ששואלים אותם, ולהשוות לביטויים הישנים שבהם השתמשו ההורים באותו גיל. מתבגרים מרגישים אז שהם מושמעים, הם יכולים להבין שגם הוריהם היו "צעירים".

אבל אין צורך לדבר כמוהם. שימוש בכמה ביטויים של כל כך הרבה כדי לגרום להם לצחוק יכול ליצור קשר, כמו זר שמנסה לדבר בשפת המדינה זה תמיד נחמד. אבל אז, המבוגר חייב לקחת את הקודים שלו כי הוא לא שייך לדור הזה וזה תלוי בו לשמור על הכללים הקלאסיים של השפה הצרפתית.