"הזמן שלך נגמר": למה הפגישה עם פסיכותרפיסטית כל כך קצרה

מדוע "השעה הטיפולית" נמשכת פחות מהרגיל - רק 45-50 דקות? מדוע המטפל זקוק לכך וכיצד מרוויח מכך הלקוח? מומחים מסבירים.

עבור אנשים שמחליטים לפנות לעזרה טיפולית בפעם הראשונה, החדשות על כמה זמן נמשכת פגישה אחת היא לרוב מייאשת. ובאמת - מה אפשר לעשות בפחות משעה? איך זה ש"השעה הטיפולית" נמשכת כל כך קצר?

"יש כמה תיאוריות, וחלקן אפילו מפנים אותנו לפרויד", מסבירה הפסיכולוגית ומומחית המשפחה בקי סטיומפיג. "אין הסכמה על זה, אבל העובדה היא ש-45-50 דקות זה הזמן הסטנדרטי שמטפל מבלה עם מטופל." יש לכך מספר סיבות, הן מעשיות והן פסיכולוגיות.

לוֹגִיסטִיקָה

זה באמת יותר נוח מבחינה לוגיסטית, ולכולם: גם ללקוח, שיכול לקבוע תור למומחה גם לפני העבודה וגם מיד אחריה (וחלק אפילו בצהריים), וגם למטפל שצריך 10-15 -הפסקות דקות בין הפגישה למפגש כדי לרשום הערות על הפגישה שזה עתה הסתיימה, להתקשר לאלו שהתקשרו במהלך הפגישה, לענות להודעות, ולבסוף, פשוט לשתות מים ולנוח.

"הפגישה יכולה להיות קשה מאוד מבחינה פסיכולוגית עבור המומחה עצמו, וההפסקה היא ההזדמנות היחידה לנשוף ולהחלים", מסביר הפסיכותרפיסט תאמר מלאטי. "זו ההזדמנות היחידה לאתחל מחדש, "להתרחק" מהלקוח הקודם ולהתכוונן נפשית לפגוש את הבא", מסכים Styumfig.

חלק מהמטפלים אף מקצרים מפגשים ל-45 דקות או קובעים הפסקות של חצי שעה בין מטופלים.

תוכן המפגשים

ככל שהמפגש קצר יותר, השיחה משמעותית ו"מהותית" יותר. משהבין כי לרשותו עומדת פחות משעה, הלקוח, ככלל, אינו נכנס להסברים ארוכים. בנוסף, בדרך זו הוא לא צריך לחזור לחוויה הכואבת בעבר במשך זמן רב. "אחרת, לקוחות יחוו טראומה מחדש וכמעט לא מגיעים לפגישה הבאה".

"שעה או יותר לבד עם הרגשות שלך, בעיקר השליליים, זה יותר מדי עבור רובם. לאחר מכן, קשה להם לחזור לפעילות היומיומית, ועוד יותר מכך לעבודה", מסבירה הפסיכותרפיסטית בריטני בופר.

משך זה תורם ליצירת גבולות בין המטפל ללקוח. Stumfig מציינת כי פגישה של 45 או 50 דקות תאפשר למטפל להישאר אובייקטיבי, לא שיפוטי, מבלי להתעמק יותר מדי בבעיות של הלקוח ולא לקחת אותן ללב.

ניצול יעיל של זמן

במהלך פגישות קצרות, שני הצדדים מנסים לנצל את הזמן העומד לרשותם בצורה מקסימלית. "כך גם הלקוח וגם המטפל מגיעים מהר יותר ללב הבעיה. כל שיחת חולין תהיה ניצול לא חכם של זמן, שהוא יקר לשמצה", מסביר Stümfig.

אם הלקוח מבין שהבעיה שלו גלובלית וסביר שלא תפתר בפגישה, הדבר מניע אותו, יחד עם המטפל, לחפש פתרונות מעשיים מקומיים, טכניקות שניתן "לקחת" ולהשתמש בהן עד הפגישה הבאה .

"ככל שיש לנו יותר זמן, בדרך כלל לוקח לנו יותר זמן להגיע ללב הבעיה", אומרת לורי גוטליב, פסיכותרפיסטית ומחברת הספר אולי כדאי לדבר עם מישהו. בנוסף, בתום פגישה ארוכה יותר, גם הלקוח וגם המטפל עלולים לחוות עייפות או אפילו שחיקה. באופן כללי, מתכונת הפעלות של חצי שעה מתאימה לילדים: התמקדות אפילו למשך 45-50 דקות קשה מדי לרובם.

הטמעת מידע

המטפלת המשפחתית Saniya Mayo משווה בין מפגשי טיפול לשיעורים בתיכון. במהלך השיעור, התלמיד מקבל כמות מסוימת של מידע על נושא מסוים. מידע זה עדיין צריך להיות "לעכל" ולשנן את הנקודות העיקריות כדי להיות מסוגל לעשות שיעורי בית.

"אתה יכול למתוח את הפגישה לארבע שעות - השאלה היחידה היא מה הלקוח יוציא ויזכור מזה", מסביר מאיו. "קשה "לעכל" יותר מדי מידע, מה שאומר שקשה להפיק ממנו תועלת מעשית כלשהי." לכן כאשר מטופלים אומרים שמפגש אחד בשבוע אינו מספיק להם, המטפל מציע לרוב להגדיל את תדירות הפגישות, ולא את משך כל פגישה.

"נראה לי שההשפעה של שני מפגשים קצרים תהיה גדולה יותר מאחד ארוך. זה כמו שתי ארוחות קטנות בזמנים שונים במקום ארוחה אחת דשנה", מעיר גוטליב. – ארוחת צהריים בשפע מדי לא תתעכל כרגיל: הגוף זקוק לזמן, הפסקות בין "ארוחות".

יישום ידע נרכש

בטיפול חשוב לא רק מה למדנו בפגישה, עם אילו תובנות השארנו אותו, אלא גם מה עשינו בין הפגישות עם המטפל, איך יישם את הידע והמיומנויות שנרכשו.

"זה חשוב, לא משך הפגישות", בטוח Styumfig. – על הלקוח לעבוד לא רק בפגישות עם המטפל, אלא גם ביניהן: לשקף, לעקוב אחר התנהגותו, לנסות ליישם מיומנויות פסיכולוגיות חדשות שהמומחה לימד אותו. לוקח זמן עד שהמידע המתקבל נטמע ושינויים חיוביים מתחילים".

האם סשן יכול להיות ארוך יותר?

למרות שפגישה של 45-50 דקות נחשבת לסטנדרט, כל פסיכותרפיסט חופשי לקבוע את משך הפגישות. יתרה מכך, עבודה עם זוגות ומשפחות אורכת בדרך כלל לפחות שעה וחצי. "לכל אחד צריך זמן לדבר ולהרהר במה שהם שומעים", מסבירה המטפלת המשפחתית ניקול וורד. פגישה אישית עשויה גם להימשך זמן רב יותר, במיוחד אם הלקוח נמצא במצב של משבר חריף.

חלק מהמטפלים מאפשרים גם יותר זמן לפגישה הראשונה כדי לאסוף מידע רב ככל האפשר, לזהות נכון את הבעיה ולעזור למטופל לגבש בקשה.

בכל מקרה, אם אתה מרגיש שלמרות הטיעונים הנ"ל אתה צריך יותר זמן, אל תהסס לדבר עם מומחה בנושא. יחד בוודאי תמצאו אופציה שמתאימה לשניהם.

השאירו תגובה