מחקרים מראים שיש מתאם ישיר בין דו לשוניות ואינטליגנציה, כישורי זיכרון והישגים אקדמיים גבוהים. ככל שהמוח יעבד מידע בצורה יעילה יותר, הוא יוכל למנוע ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל.
שפות קשות ביותר
מכון שירות החוץ של מחלקת המדינה האמריקאית (FSI) מסווג שפות לארבע רמות קושי עבור דוברי אנגלית שפת אם. קבוצה 1, הפשוטה ביותר, כוללת צרפתית, גרמנית, אינדונזית, איטלקית, פורטוגזית, רומנית, ספרדית וסווהילית. על פי מחקר FSI, נדרשת כשעה של תרגול כדי להשיג שליטה בסיסית בכל שפות Group 1. זה לוקח שעתיים כדי להגיע לאותה רמה של מיומנות בשפות קבוצה 480 (בולגרית, בורמזית, יוונית, הינדית, פרסית ואורדו). הדברים מסובכים יותר באמהרית, קמבודית, צ'כית, פינית, עברית, איסלנדית ורוסית - הם ידרשו 2 שעות תרגול. קבוצה 720 מורכבת מהשפות הקשות ביותר לדוברי אנגלית שפת אם: ערבית, סינית, יפנית וקוריאנית - יידרש 1100 שעות עד שדובר אנגלית שפת אם ישיג שטף בסיסי.
למרות השקעת הזמן, מומחים מאמינים שכדאי ללמוד שפה שנייה, לפחות בשביל היתרונות הקוגניטיביים. "היא מפתחת את הפונקציות הניהוליות שלנו, את היכולת לזכור מידע ולסלק מידע לא רלוונטי. זה נקרא פונקציות ניהוליות בגלל הדמיון לכישוריו של מנכ"ל: ניהול חבורה של אנשים, ג'אגלינג עם הרבה מידע וריבוי משימות", אומרת ג'ולי פייז, פרופסור למדעי המוח באוניברסיטת פיטסבורג.
המוח הדו-לשוני מסתמך על תפקודים ניהוליים - כמו שליטה מעכבת, זיכרון עבודה וגמישות קוגניטיבית - כדי לשמור על איזון בין שתי שפות, על פי מחקר של אוניברסיטת נורת'ווסטרן. מכיוון ששתי מערכות השפה תמיד פעילות ומתחרות, מנגנוני הבקרה של המוח מתחזקים כל הזמן.
ליסה מנגטי, מנתחת נתונים מאיטליה, היא היפרפולוגלוט, כלומר היא שולטת בשש שפות או יותר. במקרה שלה, אנגלית, צרפתית, שוודית, ספרדית, רוסית ואיטלקית. כאשר עוברים לשפה חדשה, במיוחד כזו עם מורכבות נמוכה יותר הדורשת פחות סיבולת קוגניטיבית, המשימה העיקרית שלה היא להימנע מערבוב מילים. "זה נורמלי שהמוח יחליף ומשתמש בדפוסים. זה קורה לעתים קרובות יותר עם שפות ששייכות לאותה משפחה כי הדמיון גדול מדי", היא אומרת. הדרך הטובה ביותר להימנע מבעיה זו, אומר מנגטי, היא ללמוד שפה אחת בכל פעם ולהבדיל בין משפחות שפות.
שעה רגילה
לימוד היסודות של כל שפה היא משימה מהירה. תוכניות ואפליקציות מקוונות יעזרו לך ללמוד כמה ברכות וביטויים פשוטים במהירות הבזק. לחוויה אישית יותר, הפוליגלוט טימותי דונר ממליץ לקרוא ולצפות בחומר שמעורר עניין.
"אם אתה אוהב לבשל, קנה ספר בישול בשפה זרה. אם אתה אוהב כדורגל, נסה לראות משחק זר. גם אם אתה קולט רק כמה מילים ביום ורובן המוחלט עדיין נשמע כמו ג'יבריש, עדיין יהיה קל יותר לזכור אותן בהמשך", הוא אומר.
חשוב להבין איך בדיוק אתם מתכננים להשתמש בשפה בעתיד. לאחר שנקבעו כוונותיכם לשפה חדשה, תוכלו להתחיל לתכנן את לוח השעות לתרגול היומי שלכם הכולל מספר שיטות למידה.
יש הרבה טיפים איך ללמוד שפה טוב יותר. אבל כל המומחים בטוחים בדבר אחד: להתרחק מלימוד ספרים וסרטונים ולהקדיש לפחות חצי שעה לתרגול דיבור עם דובר שפת אם, או עם אדם השולט בשפה. "חלקם לומדים את השפה על ידי ניסיון לשנן מילים ולתרגל הגייה לבד, בשתיקה, ולעצמם. הם לא ממש מתקדמים, זה לא יעזור להם להשתמש בשפה באופן מעשי", אומר פייז.
כמו בשליטה בכלי נגינה, עדיף ללמוד שפה לפרק זמן קצר, אך בקביעות, מאשר לעתים רחוקות, אלא לאורך זמן. ללא תרגול קבוע, המוח אינו מפעיל תהליכים קוגניטיביים עמוקים ואינו יוצר קשר בין ידע חדש ללמידה קודמת. לכן, שעה ביום, חמישה ימים בשבוע, תועיל יותר מצעדה כפויה של חמש שעות פעם בשבוע. לפי ה-FSI, לוקח שבוע או כמעט שנתיים להשיג שטף בסיסי בשפה של Group 1.
IQ ו-EQ
"לימוד שפה שנייה גם יעזור לך להפוך לאדם מבין ואמפתי יותר, שיפתח דלתות לדרך חשיבה והרגשה אחרת. מדובר ב-IQ ו-EQ (אינטליגנציה רגשית) בשילוב", אומר מנגטי.
תקשורת בשפות אחרות עוזרת לפתח את המיומנות של "יכולת בין-תרבותית". לפי בייקר, יכולת בין-תרבותית היא היכולת לבנות מערכות יחסים מוצלחות עם מגוון רחב של אנשים מתרבויות אחרות.
שעה אחת ביום של לימוד שפה חדשה יכולה להיתפס כתרגול של התגברות על ניכור בין אנשים ותרבויות. התוצאה תהיה מיומנויות תקשורת משופרות שיקרבו אותך לאנשים בעבודה, בבית או בחו"ל. "כשאתה נתקל בתפיסת עולם אחרת, מישהו מתרבות אחרת, אתה מפסיק לשפוט אחרים ונהיה יעיל יותר בפתרון קונפליקטים", אומר בייקר.