מה היתרון בקריאה

ספרים מרגיעים, נותנים רגשות בהירים, עוזרים להבין טוב יותר את עצמנו ואחרים, ולפעמים אפילו יכולים לשנות את חיינו. למה אנחנו נהנים לקרוא? והאם ספרים יכולים לגרום לאפקט פסיכותרפי?

פסיכולוגיה: קריאה היא אחת ההנאות הגדולות בחיינו. הוא נמצא בראש 10 הפעילויות המרגיעות ביותר, שמביאים את ההרגשה הגדולה ביותר של אושר וסיפוק מהחיים. מה לדעתך הכוח הקסום שלו?

סטניסלב רייבסקי, אנליסט יונגיאני: הקסם העיקרי של הקריאה, כך נראה לי, הוא שהיא מעוררת את הדמיון. אחת ההשערות מדוע האדם נעשה כל כך חכם, נפרד מבעלי חיים, היא שהוא למד לדמיין. וכשאנחנו קוראים, אנחנו נותנים דרור לפנטזיה ולדמיון. יתרה מכך, ספרים מודרניים בז'אנר העיון, לדעתי, מעניינים ומשמעותיים יותר מהסיפורת במובן זה. אנו פוגשים בהם גם סיפור בלשי וגם מרכיבים של פסיכואנליזה; לפעמים מתרחשות שם דרמות רגשיות עמוקות.

גם אם המחבר מדבר על נושאים מופשטים לכאורה כמו פיזיקה, הוא לא רק כותב בשפה אנושית חיה, אלא גם משליך את המציאות הפנימית שלו על נסיבות חיצוניות, מה שקורה לו, מה שרלוונטי לו, כל אותם רגשות, שהוא חווה. והעולם סביבנו מתעורר לחיים.

אם כבר מדברים על ספרות במובן הרחב, עד כמה זה תרפויטי לקרוא ספרים?

זה בהחלט טיפולי. קודם כל, אנחנו בעצמנו חיים ברומן. פסיכולוגים נרטיביים אוהבים לומר שכל אחד מאיתנו חי בעלילה מסוימת שקשה מאוד לצאת ממנה. ואנחנו מספרים לעצמנו את אותו הסיפור כל הזמן. וכשאנחנו קוראים, יש לנו הזדמנות נדירה לעבור מההיסטוריה הזו, שלנו, לאחרת. וזה קורה הודות לנוירוני המראה, שיחד עם הדמיון, עשו כל כך הרבה להתפתחות הציוויליזציה.

הם עוזרים לנו להבין אדם אחר, להרגיש את עולמו הפנימי, להיות בסיפור שלו.

היכולת הזו לחיות חיים של אחר היא, כמובן, תענוג מדהים. כפסיכולוג, אני חי בגורלות רבים ושונים מדי יום, ומצטרף ללקוחות שלי. והקוראים יכולים לעשות זאת על ידי חיבור לגיבורי הספרים והזדהות כנה איתם.

בקריאת ספרים שונים ובכך מתחברים לדמויות שונות, אנו במובן מסוים מחברים בעצמנו תת-אישיות שונות. הרי רק לנו נדמה שחי בנו אדם אחד, שמתממש בצורה ספציפית אחת. "חיים" ספרים שונים, אנחנו יכולים לנסות טקסטים שונים על עצמנו, ז'אנרים שונים. וזה, כמובן, הופך אותנו ליותר הוליסטיים, למעניינים יותר - עבור עצמנו.

אילו ספרים אתם ממליצים במיוחד ללקוחות שלכם?

אני מאוד אוהב ספרים שבנוסף לשפה טובה יש להם דרך או שביל. כאשר המחבר מכיר היטב תחום כלשהו. לרוב, אנו עוסקים בחיפוש אחר משמעות. עבור אנשים רבים, משמעות חייהם אינה ברורה: לאן ללכת, מה לעשות? למה בכלל באנו לעולם הזה? וכאשר המחבר יכול לתת תשובות לשאלות אלו, זה מאוד משמעותי. לכן, אני ממליץ ללקוחות שלי על ספרים סמנטיים, לרבות ספרי בדיוני.

לדוגמה, אני מאוד אוהב את הרומנים של Hyoga. אני תמיד מזדהה עם הדמויות שלו. זהו גם בלש וגם הרהורים עמוקים מאוד על משמעות החיים. נראה לי שתמיד טוב כשלסופר יש אור בקצה המנהרה. אני לא תומך בספרות שבה האור הזה סגור.

מחקר מעניין נערך על ידי הפסיכולוגית שירה גבריאל מאוניברסיטת באפלו (ארה"ב). המשתתפים בניסוי שלה קראו קטעים מהארי פוטר ולאחר מכן ענו על שאלות במבחן. התברר שהם התחילו לתפוס את עצמם אחרת: נראה שהם נכנסו לעולמם של גיבורי הספר, מרגישים כמו עדים או אפילו משתתפים באירועים. חלקם אף טענו שיש להם כוחות מאגיים. מסתבר שקריאה, המאפשרת לנו לשקוע בעולם אחר, מצד אחד, עוזרת להתרחק מבעיות, אך מצד שני, האם דמיון אלים לא יכול לקחת אותנו רחוק מדי?

שאלה חשובה מאוד. קריאה באמת יכולה להפוך לסוג של סם עבורנו, אם כי הבטוחה ביותר. זה יכול ליצור אשליה כל כך יפה שאנחנו שקועים בה, מתרחקים מהחיים האמיתיים, נמנעים מאיזושהי סבל. אבל אם אדם נכנס לעולם הפנטזיה, חייו אינם משתנים בשום צורה. וספרים שהם יותר סמנטיים, עליהם אתה רוצה לשקף, להתווכח עם המחבר, יכולים להיות מיושמים בחייך. זה מאוד חשוב.

לאחר קריאת ספר, אתה יכול לשנות לחלוטין את גורלך, אפילו להתחיל אותו מחדש

כשהגעתי ללמוד במכון יונג בציריך, נדהמתי מהעובדה שכל האנשים שם היו הרבה יותר מבוגרים ממני. הייתי אז כבן 30, ורובם היו בני 50-60. והופתעתי איך אנשים לומדים בגיל הזה. והם סיימו חלק מהגורל שלהם ובמחצית השנייה החליטו ללמוד פסיכולוגיה, להיות פסיכולוגים מקצועיים.

כששאלתי מה הניע אותם לעשות זאת, הם ענו: "הספר של יונג" זיכרונות, חלומות, הרהורים, "קראנו והבנו שהכל נכתב עלינו, ואנחנו רק רוצים לעשות את זה".

ואותו דבר קרה ברוסיה: רבים מעמיתיי הודו ש"האמנות להיות עצמך" של ולדימיר לוי, הספר הפסיכולוגי היחיד שקיים בברית המועצות, גרם להם להפוך לפסיכולוגים. באותו אופן, אני בטוח שחלקם, על ידי קריאת כמה ספרים של מתמטיקאים, הופכים למתמטיקאים, וחלקם, על ידי קריאת ספרים אחרים, הופכים לסופרים.

האם ספר יכול לשנות חיים או לא? מה אתה חושב?

הספר, ללא ספק, יכול להשפיע מאוד ובמובן מסוים לשנות את חיינו. עם תנאי חשוב: הספר חייב להיות באזור ההתפתחות הפרוקסימלית. עכשיו, אם כבר יש לנו הגדרה מסוימת בפנים ברגע זה, הבשילה המוכנות לשינוי, הספר הופך לזרז שמתחיל את התהליך הזה. משהו משתנה בתוכי - ואז אני מוצא תשובות לשאלות שלי בספר. ואז זה באמת פותח את הדרך ויכול לשנות הרבה.

כדי שאדם ירגיש צורך לקרוא, הספר חייב להפוך לבן לוויה מוכר והכרחי של החיים כבר בילדותו. יש לפתח את הרגל הקריאה. לילדים של היום - באופן כללי - אין עניין בקריאה. מתי עוד לא מאוחר לתקן הכל ואיך לעזור לילד להתאהב בקריאה?

הדבר הכי חשוב בחינוך הוא דוגמה! הילד משחזר את סגנון ההתנהגות שלנו

אם אנחנו תקועים על גאדג'טים או צופים בטלוויזיה, לא סביר שהוא יקרא. ואין טעם לומר לו: "אנא קרא ספר, בזמן שאני אצפה בטלוויזיה." זה די מוזר. אני חושב שאם שני ההורים קוראים כל הזמן, אז הילד יתעניין אוטומטית בקריאה.

בנוסף, אנחנו חיים בתקופה קסומה, יש את מיטב ספרות הילדים, יש לנו מבחר עצום של ספרים שקשה להניח מהיד. אתה צריך לקנות, לנסות ספרים שונים. הילד בהחלט ימצא את הספר שלו ויבין שהקריאה מאוד נעימה, היא מתפתחת. במילה אחת, צריכים להיות הרבה ספרים בבית.

עד איזה גיל כדאי לקרוא ספרים בקול?

אני חושב שאתה צריך לקרוא למוות. אני אפילו לא מדבר עכשיו על ילדים, אלא אחד על השני, על זוג. אני מייעץ ללקוחות שלי לקרוא עם שותף. זה תענוג גדול ואחת מצורות האהבה היפות ביותר כשאנחנו קוראים ספרים טובים אחד לשני.

לגבי מומחה

סטניסלב רייבסקי – אנליסט יונגיאני, מנהל המכון לפסיכולוגיה יצירתית.


הראיון הוקלט לפרויקט המשותף של פסיכולוגיה ורדיו "תרבות" "סטטוס: בזוגיות", רדיו "תרבות", נובמבר 2016.

השאירו תגובה