"פציעה מדי" ומיתוסים אחרים של סקייטבורד

למרות ההיסטוריה הארוכה והפופולריות שלו, סקייטבורד עדיין נראה כפעילות מסוכנת, קשה ובלתי מובנת עבור רבים. אנחנו מדברים על מיתוסים פופולריים סביב הספורט הזה ולמה מישהו צריך לנסות לעמוד על הלוח.

זה טראומטי מדי

אני חובב סקייטבורד ורואה בספורט הזה אחד המעניינים והמרהיבים ביותר. אבל בואו נודה בזה: סקייטבורד היא ממש לא הפעילות הבטוחה ביותר, כי בזמן החלקה יש סיכון לפציעה, נחיתה לא מוצלחת לאחר קפיצה. אי אפשר להימנע מנפילות, אבל אפשר להכין את עצמך לקראתן.

ישנם שני גורמים עיקריים הממזערים את הסיכוי לפציעה חמורה במהלך פעילות גופנית.

ראשון - פעילות גופנית סדירה, כולל תרגילים לחיזוק הרגליים. שיעורים על ציוד איזון או לוח איזון עוזרים מאוד - הם לא רק "שואבים" את הרגליים, אלא גם מפתחים קואורדינציה ותחושת שיווי משקל.

ממש לפני האימון, בהחלט כדאי לעשות חימום טוב כדי להכין את הגוף לקפיצה. לאחר האימון, חשוב לאפשר לשרירים להתאושש.

אל תשכח את ציוד המגן שכל המתחילים צריכים. הערכה הסטנדרטית כוללת קסדה, מגני ברכיים, מגני מרפקים וכפפות, מכיוון שרוב הפציעות, ככלל, מתרחשות במרפקים ובידיים. עם הזמן, כאשר תלמדו לקבץ, יתברר אילו חלקים בגוף דורשים יותר הגנה.

הגורם החשוב השני הוא יחס פנימי ומעורבות מלאה בתהליךמבלי להיות מוסחת על ידי מחשבות אחרות. סקייטבורד עוסק בריכוז, חוסר פחד ושליטה על המצב. אם בעמידה על הלוח תחשוב כל הזמן שתיפול, אתה בטוח תיפול, אז אתה לא יכול להיתקע במחשבות כאלה. הדבר הטוב ביותר לעשות הוא להתמקד כיצד להשלים את הטריק ולהחזיק מעמד. כדי לעשות זאת, אתה צריך להפסיק לפחד ולהתחיל לנסות.

אגב, תכונה זו של הסקייטבורד הופכת אותו לדומה לגישה בעסקים: ככל שיזם חושש יותר מחישובי מוטעה אפשריים ומהרהר בכשלים אפשריים, כך הוא נע לאט יותר ומפספס הזדמנויות, פשוט מפחד לקחת סיכונים.

סקייטבורד הוא הכל על קפיצות וטריקים

סקייטבורד הוא הרבה יותר מסתם ספורט. זו פילוסופיה שלמה. זו תרבות של חופש, שבה אתה מחליט איך ואיפה אתה רוצה לתרגל. הסקייטבורד מלמד אומץ, יכולת לקחת סיכונים, אך יחד עם זאת משרה סבלנות, כי לפני שהטריק מתחיל להסתדר, צריך לעשות אותו עשרות פעמים שוב ושוב. ודרך הדרך להצלחה, בה יש כישלונות, נפילות ושפשופים, בסופו של דבר מתברר למצוא את סגנון הרכיבה שלך ולהבין טוב יותר את החוזקות שלך.

גולשי סקייטבורד הם לא כמו כולם. לעתים קרובות הם נאלצו להתמודד בילדותם עם ביקורת מצד מבוגרים, האשמות על בזבוז זמן. הם צריכים להילחם בסטריאוטיפים.

גולשי סקייטבורד הם אנשים עם רוח מרדנית, המוכנים להמשיך לעשות את מה שהם אוהבים למרות הביקורת של החברה. היכן שהרוב רואה קשיים, הרוכב על הסקייטבורד רואה הזדמנויות ומסוגל לחשוב על מספר פתרונות בו-זמנית. לכן, אל תתפלאו שמהמתבגר של אתמול בדירקטוריון מחר יכול לגדול אדם שייתן לכם עבודה.

סקייטבורד הוא תחביב לצעירים

לעתים קרובות אתה יכול לשמוע שסקייטבורד היא פעילות לתלמידי בית ספר ותלמידים, אבל אתה יכול להתחיל לרכוב בכל גיל. בגיל 35, אני מרגיש מצוין, חוזר ללוח לאחר הפסקה ארוכה, וממשיך להתאמן באופן קבוע, לומד טריקים חדשים ולשפר את הכישורים שלי. לא יהיה מאוחר מדי להתחיל בגיל 40 ואילך.

הנה עוד טיעון מעניין בעד החלקה כמבוגר: על פי מחקר שנערך באוניברסיטת אקסטר בקרב גולשי סקייטבורד בקבוצות גיל שונות, אנשים בגילאי 40 עד 60 ציינו שהסקייטבורד חשוב להם לא רק בגלל שמירה על פעילות גופנית, אלא גם כי זה חלק מהזהות שלהם, מספק פורקן רגשי ועוזר להילחם במצבי רוח דיכאוניים.

זו גם הזדמנות מצוינת לסוציאליזציה עם אנשים בעלי דעות דומות, כי בסקייטבורד אין מושג של גיל - בקהילה לאף אחד לא אכפת בן כמה אתה, מה המבנה שלך, מה אתה לובש ועם מה אתה עובד. זוהי קהילה מדהימה של כל מיני אנשים שמתלהבים מהעבודה שלהם ומשיגים את המטרות שלהם.

סקייטבורד לא מיועד לנשים

התפיסה שבנות לא צריכות לסקייטבורד היא עוד תפיסה שגויה פופולרית שקשורה כנראה לאופי הטראומטי של הפעילות. עם זאת, ניתן לומר שנשים מחליקות מתחילת הסקייטבורד כתופעה.

כל גולשי הסקייטבורד מכירים את שמה של פטי מקגי האמריקאית, שבשנות ה-1960, כנער, החלה להתנסות על סקייטבורד - למעשה, לפני שהתעצב כספורט נפרד. ב-1964, בגיל 18, הפכה פטי לאלופת הסקייטבורד הלאומית הראשונה לנשים בסנטה מוניקה.

שנים רבות לאחר מכן, פטי מקגי נותרה סמל לתרבות הסקייט והשראה לנערות רבות ברחבי העולם. ספורטאים כמו קסניה מרצ'בה, קטיה שנליה, אלכסנדרה פטרובה כבר הוכיחו את זכותם לתואר הסקייטבורד הטוב ביותר ברוסיה. בכל שנה יש רק יותר בנות שמשתתפות בתחרויות בינלאומיות רוסיות גדולות.

סקייטבורד הוא יקר וקשה 

בהשוואה לענפי ספורט רבים, סקייטבורד הוא אחד הנגישים ביותר. המינימום שאתה צריך כדי להתחיל הוא הלוח הנכון והגנה בסיסית. אתה יכול להירשם לבית ספר, ללמוד באופן פרטני עם מאמן, או להתחיל ללמוד תנועות בסיסיות מסרטונים באינטרנט.

אגב, יתרון מוחלט נוסף של סקייטבורד הוא שאין צורך ללכת למקום מאובזר במיוחד - בכל מקרה, את האימון הראשון אפשר לעשות אפילו בפארק עירוני. למי שנמצא על הלוח יותר מיממה, ערים גדולות מצוידות בפארקי סקייט שלמים עם נוף בנוי, רמפות, מעקות.

אני מתאמן עם אגור קלדיקוב, זוכה גביע רוסיה 2021. הבחור הזה הוא גאון אמיתי ונחשב לגולש הסקייטבורד הטוב ביותר ברוסיה, מעטים האנשים שמבינים בסקייטבורד כמוהו.

אגור קלדיקוב, הזוכה בגביע הרוסי בסקייטבורד 2021:

"גלישה על סקייטבורד היא התחביב האולטימטיבי מבחינת אינטראקציה בין ראש לגוף. כן, סקייטבורד אינו בטוח, אבל לא יותר מענפי ספורט אחרים, ואפילו פחות. בדירוג ענפי הספורט הטראומטיים ביותר, הסקייטבורד נמצא במקום ה-13, אחרי כדורעף וריצה.

לכל סקייטבורד ממוצע יש איזון מושלם, המאפשר לשמור על יציבות. בנוסף, הסקייטבורד מלמד אותך ליפול ולקום פי כמה מענפי ספורט אחרים. מכאן אתה מקבל אינסטינקט כיצד לקבץ נכון במהלך נפילה.

לגבי ציוד מגן כאן כל אחד מחליט בעצמו. באופן אישי, אני ו-90% הנוספים מהגולשים על סקייטבורד רוכבים ללא כל סוג של הגנה והתחלנו בלעדיה. מדובר בחופש. והאיזון חשוב.

אם מסתכלים לעומק, כל גולשי הסקייטבורד רזים ומוטבעים, הרצועות והשרירים במצב טוב ומחוברים היטב לגוף, הסיבולת שלהם היא ברמה המקסימלית, כי העומס אינו מנורמל. אי אפשר לחזות איזו תנועה תהיה הבאה וכמה זמן תימשך חבורה של טריקים. 

אין מושג של גיל בסקייטבורד. הוא מקבל לחלוטין את כל האנשים. אני רוכב עם אנשים פי שניים בגילי וצעירים בעשרות שנים. זה מושרש בתרבות שלנו. סקייטבורד עוסק בחופש ובדרך לחשוב מחוץ לקופסה.

השאירו תגובה