כדי לא לוותר! איך להגיע באופן עקבי ליעד שלך

ללכת באופן קבוע לכושר, להקפיד על התזונה הנבחרת, לעשות עבודה קהילתית - באיזו תדירות אנחנו מתחילים הכל בהתלהבות ובקרוב מפסיקים? הפסיכולוג הקליני רוברט טייבי מנתח את המכשולים העומדים בפני המטרות המיועדות, ונותן עצות כיצד להתגבר עליהם.

מדי פעם אנו קובעים את המשימות הנכונות והחשובות, ואז "קופצים". לדוגמה, סיפור אופייני לרבים הוא קניית מנוי לכושר. אני רוצה לחזור לכושר וללכת לחדר כושר, אנחנו מלאי השראה ומוכנים להתאמן. בשבוע הראשון אנחנו הולכים לשם כל יום, מיום שני עד שישי, ואפילו בסופי שבוע.

בשבוע הבא, אנחנו מתערערים בגלל סכסוך בעבודה או דדליין, ואנחנו מדלגים על היום. אחרי עוד שבוע אנחנו מקשיבים למה שאנחנו מרגישים ומבינים שאנחנו עייפים ולא מוכנים ללכת לחדר כושר כל יום. וארבעה שבועות לאחר מכן, אנחנו לא מופיעים בכלל.

עבור חלק זה סיפור על דיאטה חדשה, עבור אחרים מתפתחים כך מערכות יחסים עם חובות נוספות, כמו התנדבות. המטפל הקליני רוברט טייבי אומר שזה לא כל כך נורא. או ליתר דיוק, די טוב וניתן לפתרון לחלוטין. צריך רק להבין את הבעיות שחלקן מופיעות בתחילת הדרך וחלקן בתהליך.

הוא מציע גישה שיטתית ומפרט את החסמים להשגת המטרה, ומציע גם "תרופות נגד".

1. ציפיות בלתי סבירות

במבט לאחור, אנו מבינים שללכת לחדר כושר חמישה ימים בשבוע הייתה מטרה לא ריאלית בהתחשב בלוח הזמנים של העבודה שלנו. או שנגלה שההתנדבות לוקחת יותר שעות ממה שציפינו, או שהדיאטה שהתחלנו לא מתאימה לאורח החיים שלנו. ציפיות לא סבירות או לא ברורות היא בעיה חזיתית שיש לטפל בה לפני שהתהליך בכלל מתחיל.

תרופה נגד:

"לפני שתתחיל, היה כנה עם עצמך לגבי מה אתה יכול ומה אתה לא יכול לעשות; אסוף את המידע שאתה צריך כדי לקבל החלטה מושכלת", כותב טייבי.

2. קטגורי: «הכל או כלום»

זה קשור לציפיות, אנחנו נוטים לחשוב ולהעריך הצלחה במונחים קשים, שחור ולבן: ללכת לחדר כושר חמישה ימים בשבוע או לא ללכת בכלל, להקפיד על דיאטה או לוותר אחרי ההתמוטטות הראשונה, לחסוך העולם או לוותר וכו'.

תרופה נגד:

צור גמישות סבירה בתוכנית הפעולה.

3. נמרץ

ההרגל לעקוב אחר דחפים רגשיים הופך לבעיה בעת תכנון אסטרטגיה ארוכת טווח. רבים נוטים ל"תנודות" כאלה: אנחנו מתחילים לעשות מה שאנחנו רוצים, ואז אנחנו מרגישים משועממים או מתמודדים עם קשיים - כבדות, עייפות, או פשוט מאבדים חשק, ומפסיקים את מה שהתחלנו בהתחלה או באמצע הדרך. זה נכון במיוחד עבור אנשים חסרי מנוחה ואנשים עם הפרעת קשב.

תרופה נגד:

המפתח הוא להתייחס אליו כאל נושא מרכזי נפרד ולאחר מכן לבנות באופן פעיל כוח רצון ומשמעת. רוברט טייבי מציע שבדרך אל המטרה, להתנסות בדיכוי רגשות ולהמשיך לפעול, למרות מה שאנחנו מרגישים.

4. בלבול בין "רוצה" ו"צריך"

על פי אמונתנו או השפעת הסביבה, עלינו לעזור לנזקקים, אך ייתכן שהפורמט המסוים הזה של התנדבות לא יתאים לנו. או שאנחנו אומרים שצריך ללכת לחדר כושר, אבל בעצם אנחנו שונאים את הפעילויות האלה, אנחנו צריכים לרדת במשקל, אבל אנחנו לא רוצים לוותר על המנות האהובות עלינו.

תרופה נגד:

היו כנים עם עצמכם ואל תבלבלו בין אמצעים למטרות. "קשה לשמור על מוטיבציה כשאתה בעצם מכריח את עצמך לעשות דברים שאתה לא רוצה לעשות." אם מערכת הערכים שלנו היא לעזור לנזקקים, אז אתה יכול למצוא דרך נוחה לעשות זאת. ואם אתם לא אוהבים את חדר הכושר והסימולטורים, תוכלו לתמוך בגזרה שלכם בריצה בחברה טובה או בשיעורי יוגה. ועכשיו יש הרבה מאוד דיאטות, ולא כולן מאלצות אותך למנוע מעצמך הנאה.

5. חוסר יכולת לומר "לא"

לפעמים אנחנו לא יכולים לסרב לאחרים ואז אנחנו מוצאים את עצמנו איפה שלא נוח לנו. למשל, עם קבוצת מתנדבים אנחנו עושים משהו שאנחנו לא מוכנים אליו רגשית או פיזית. אנחנו צריכים להסתגל לסובבים אותנו ולנסיבות, אבל חוסר חשק וטינה נכנסים, ואנחנו מוצאים תירוצים להפסיק.

תרופה נגד:

"כמו התפרצויות רגשיות, זו בדרך כלל בעיה חמורה יותר שצריך לטפל בה ישירות", אמר טייבי. עלינו לתרגל התמדה, לסרב וללמוד לסבול תגובות שליליות אפשריות בתמורה. אתה יכול להתחיל מכל מקום, לעשות צעדים קטנים, ללכת בהדרגה מעבר לאזור הנוחות שלך.

6. חוסר חיזוק חיובי

כפי שמחקרים מראים והניסיון מאשר, המוטיבציה גבוהה בתחילת פרויקט חדש. אבל אז העבודה נעשית קשה, החידוש דועך, הציפיות לפעמים לא מתממשות, ושעמום או תסכול נכנסים.

תרופה נגד:

זה טבעי וצפוי. קל לצפות זאת מראש ולחשוב על מערכת התגמולים והתגמולים מראש. למשל, קחו אתכם ארוחת בוקר טעימה ותאכלו אחרי הכושר, או הזמינו חבר ללכת יחד לחדר כושר ולתמוך אחד בשני. או לאחר השלמת משימה קשה, הזמינו קבוצת מתנדבים לארוחת ערב משותפת. ולעושה דיאטה, הפרס על הגעה לאמצעי - ובר השגה! - ייתכן שהמטרה היא לקנות בגדים חדשים.

"אם אתה רגיל להפסיק, בסופו של דבר תשחק את התפקיד של עצלות בקלות ובעצם תוותר על הניסיון להשיג משהו חדש. או שתחשוב שאתה פשוט צריך להיות אפילו יותר נחוש ומתמיד, ולהמשיך ללחוץ על עצמך. במקום זאת, הסתכלו על החוויה שלכם וחפשו בה דפוסים כדי להבין היכן מעדתם ומתי בדיוק ירדתם מהפסים", אומר רוברט טייבי.

ברגע שנבין את האתגרים העומדים בפנינו, נוכל להתחיל לפתור אותם ולהשיג את המטרות שלנו, בלי לשכוח את מערכת התגמול והתמיכה.


על המחבר: רוברט טייבי הוא פסיכולוג קליני, מומחה ליחסי משפחה ומחבר ספרים על פסיכותרפיה.

השאירו תגובה