פסיכולוגים גילו למה מובילה חוסר הרצון לסלוח על עבירה

נראה שמאחר שנפגעת, אז זה תלוי בך להחליט אם לסלוח לאדם או לגרום לו להתנצל עוד כמה פעמים. אבל במציאות הכל הרבה יותר מסובך. אם אתה רוצה לשמור על מערכת יחסים עם העבריין שלך, אז אתה לא יכול לסרב לסלוח לו, אחרת סיכויי הפיוס שלך יהיו אפסיים.

למסקנה זו הגיעו פסיכולוגים אוסטרלים, שמאמרם פורסם בכתב העת Personality and Social Psychology Bulletin.. 

מייקל טאי מאוניברסיטת קווינסלנד ועמיתיו ערכו ארבעה ניסויים פסיכולוגיים. במהלך הראשון, המשתתפים התבקשו להיזכר במצבים שבהם פגעו במישהו, ולאחר מכן התנצלו בכנות בפני הקורבן. מחצית מהמשתתפים היו צריכים לתאר בכתב כיצד הם מרגישים כאשר התקבלה סליחה, והשאר כאשר לא סלחו להם.

התברר שמי שנותרו בלתי נסלח תפס את תגובת הקורבן כהפרה בוטה של ​​נורמות חברתיות. הסירוב "לסלוח ולשכוח" גרם לעבריינים להרגיש שהם מאבדים שליטה על המצב.

כתוצאה מכך, העבריין והקורבן החליפו תפקידים: מי שפעל בתחילה לא הוגן קיבל את התחושה שהקורבן הוא הוא, שהוא נעלב. במצב זה, הסיכויים ליישוב סכסוך בדרכי שלום נעשים מינימליים - העבריין "הפגוע" מתחרט על שביקש סליחה ואינו רוצה להשלים עם הקורבן.

התוצאות שהתקבלו אושרו במהלך שלושה ניסויים אחרים. כפי שמציינים המחברים, עצם ההתנצלות מהעבריין מחזירה את הכוח על המצב לידיו של הקורבן, שיכול לסלוח לו או לשמור טינה. במקרה האחרון, יחסים בין אנשים יכולים להיהרס לנצח.

מקור: אישיות ופסיכולוגיה חברתית

השאירו תגובה