אהבה למות - שנים מבוזבזות של חיים

מדוע אנו מאפשרים מערכות יחסים שלא רק שאינן משמחות אותנו יותר, אלא שהורסות את תוכניות הבריאות והחיים שלנו, גוזלות כוח ועניין להתקדם? אולי אנחנו לא כל כך מחפשים אהבה כמו שאנחנו מנסים במצב כואב, כמו במראה, לראות ולהבין את עצמנו, להתמודד עם קונפליקטים חבויים עמוק? המומחים שלנו מנתחים אחד מהסיפורים הללו.

אהבה מקרבת היא התאבדות סמלית

כריס ארמסטרונג, מאמן

אנה מכירה את האיש הזה כבר שלוש שנים וחצי והייתה מאוהבת בו במשך אותו פרק זמן. למרות שהתחושה הזו מעניקה לה לפעמים רגעים של חוויות אופוריות, היא מבלה את רוב הזמן במצב של אדישות ומלנכוליה. מה שהיא מכנה אהבה שיתק את כל חייה. אנה כתבה לי בבקשה לעזרה, והודתה שיש לה תקווה קטנה לשנות את המצב.

אני מודה שאני מאמין בתקווה אם היא לא מעוותת את המצב האמיתי של הדברים, ומובילה לעולם הפנטזיות הקסומות. אין שום דבר קסום בעובדה שהמאהב של אנה מרשה לעצמו לנהוג במכונית במצב שיכור כשהיא יושבת לידו. ושהוא דיבר עליה דברים מגעילים עם חברים כשגילה שהוא מודאג מהבעיות שלו עם אלכוהול.

יש הרבה דוגמאות כאלה בהיסטוריה של אנה. בגלל החוויות היא איבדה משקל רב, המחלות הכרוניות החמירו והתפתח דיכאון. האדם לו היא מעניקה כל כך הרבה חיוניות חי בעיר אחרת. ובמשך כל הזמן הזה, הוא טס אליה רק ​​פעם אחת כדי להיפגש. אנה טסה אליו בעצמה ועל חשבונה. בעבודה לא רק שלא זכתה לקידום, אלא שהיא קרובה לפיטורין בגלל העובדה שכמעט איבדה עניין בכל דבר.

מבלי ליטול את חיינו פיזית, אנו מתאבדים סמלית.

לאנה יש שני בנים בגיל בית ספר, וניכר שבן זוג שיש לו בעיות אלכוהול אינו הדוגמה הטובה ביותר עבורם. היא מבינה שמערכת היחסים הכואבת הזו הורסת את חייה ומשפיעה על חיי ילדיה, אבל להפריע להם זה מעבר לכוחותיה. כולנו מכירים את השיר המפורסם של הביטלס: "All you need is love." הייתי מנסח את זה מחדש: כל מה שאנחנו צריכים זה אהבה בריאה. אחרת, אנחנו שוקעים בבוץ של ייסורים חסרי טעם שלוקחים שנים מחיינו.

אני חושב שהמפתח למצבה של אנה טמון במשפט אחד במכתבה. היא מודה שתמיד חלמה למצוא אהבה שבגינה אפשר למות. זה נשמע רומנטי, וכולנו רוצים להתעלות מעל חיי היומיום, אבל האהבה ששווה למות בשבילה מובילה בדרך כלל לכך שבלי ליטול את החיים פיזית, אנחנו מתאבדים סמלית. אנו מאבדים אנרגיה, רצונות ותכניות, אנו מפחיתים מערכם של השנים הטובות ביותר שלנו.

האם האהבה שווה את ההקרבה? אולי רק תשובה כנה לשאלה זו יכולה לשנות את המצב.

"רק הבנה עצמית יכולה להגן עלינו"

לב חגאי, אנליסט יונגיאני

למה אנחנו נכנסים למערכות יחסים הרסניות רומנטיות מדי? יכולות להיות הרבה סיבות.

אלו עשויות להיות תכונות דיכאוניות מולדות שדוחפות אותנו להענשה עצמית, וברית עם בן זוג שמפחית את הערך שלנו עוזרת בכך. אולי אלו ניסיונות לשחזר את הילדות, כאשר מערכות יחסים עם אב או אם הואשמו באלימות, אדישות, חוסר ביטחון.

במקרים כאלה, אנו מנסים באופן לא מודע לחזור עליהם, בתקווה סודית לתקן הכל. הגיבורה מחפשת זוגיות שלדבריה לא חבל למות עבורה. החיפוש הזה עשוי להסתיר את החלום על המוות הסמלי של אישיותו הקודמת ולידה מחדש בתפקיד חדש.

הבנה טובה של עצמנו ושל הנטיות הלא מודעות שלנו יכולה להגן עלינו מפני הרס עצמי.

אהבה גדולה, האקסטזה של אינטימיות, חשיפה עצמית חושנית יכולה להיות מונחת על ידי אדם באופן לא מודע ביסוד של זהות חדשה, שלמימושה יש צורך גם בקשרים חדשים.

אנחנו רוצים להיות שונים, והטריז ממש נדפק על ידי טריז. לא ניפרד מה"אני" הישן אם לא ניפול בסערת משבר זהות. לכן, אהבה חדשה, שנקראת לעשות מהפכה בחיינו, יכולה להיות כל כך מטורפת והרסנית.

רק הבנה טובה של עצמנו ושל הנטיות הלא מודעות שלנו יכולה להגן עלינו מפני הרס עצמי.

השאירו תגובה