תלות ועצמאות. איך למצוא איזון?

מי שאינו יכול לעשות צעד ללא סיוע נקרא אינפנטילי ומעט מבוזה. מי שבאופן קטגורי אינו מקבל אהדה ותמיכה נחשבים לעלימים וגאים. שניהם לא מרוצים כי הם לא יכולים להגיע להסכמה עם העולם החיצון. הפסיכולוג ישראל צ'רני מאמין שהכל מתחיל בילדות, אבל אדם בוגר מסוגל בהחלט לפתח את התכונות החסרות בעצמו.

עוד לא היה חכם בעולם שיכל להסביר בבירור מדוע אנשים מסוימים תלויים במישהו כל חייהם וזקוקים לאפוטרופסות, בעוד שאחרים עצמאיים בצורה נחרצת ואינם אוהבים ללמד אותם, להגן עליהם ולהעניק להם עצות.

אדם מחליט אם להיות תלוי או עצמאי. מנקודת מבט של תקינות פוליטית, התנהגותו אינה נוגעת לאיש בדיוק כל עוד היא אינה מהווה איום או פוגעת באינטרסים של מישהו. בינתיים, האיזון המופרע בין תלות ועצמאות מוביל לעיוותים חמורים ביחסים עם העולם החיצון.

  • היא אמא חמורת סבר להרבה ילדים, שאין לה זמן לכל מיני רוך ולשון הרע. נראה לה שהילדים יהפכו לחזקים ועצמאיים כמוה, אבל חלקם גדלים כועסים ותוקפניים.
  • הוא מאוד מתוק וביישן, כל כך מחזר בצורה נוגעת ללב ומפרגן מחמאות מעולות, אבל הוא לא מסוגל לכלום במיטה.
  • היא לא צריכה אף אחד. היא הייתה נשואה וזה היה סיוט, ועכשיו היא סוף סוף חופשיה, היא יכולה להחליף בן זוג לפחות כל יום, אבל היא לעולם לא תתערב בקשר רציני. מה שכן, היא לא שפחה!
  • הוא בן צייתן אהוב, הוא תלמיד מצוין, תמיד חייכן וידידותי, מבוגרים מאושרים. אבל הילד הופך לנער ולאחר מכן לגבר, ונמצא כמפסיד אומלל. איך זה קרה? הסיבה לכך היא שהוא לא מסוגל לעמוד על שלו בקונפליקטים הבלתי נמנעים, הוא לא יודע להודות בטעויות ולהתמודד עם הבושה, הוא מפחד מכל קשיים.

שני הקצוות נתקלים לעתים קרובות בתרגול של הפרעות נפשיות. עזרה נדרשת לא רק עבור אנשים פסיביים ותלויים אשר קל להשפיע עליהם ולעשות עליהם מניפולציות. אנשים חזקים וקשוחים שממשיכים בחיים ומצהירים שהם לא צריכים טיפול ואהבה של אף אחד, מאובחנים לא פחות עם הפרעות אישיות.

פסיכותרפיסטים, המשוכנעים בתוקף כי יש צורך להתרכז רק ברגשות המטופלים ולהוביל אותם בהדרגה להבנה ולקבלה של עצמם, אינם נוגעים ברגשות עמוקים. בקיצור, המהות של המושג הזה היא שאנשים הם כפי שהם, ומשימתו של הפסיכותרפיסט היא להזדהות, לתמוך, לעודד, אבל לא לנסות לשנות את סוג האישיות העיקרי.

אבל יש מומחים שחושבים אחרת. כולנו צריכים להיות תלויים כדי שיאהבו אותנו ותומכים בו, אך יחד עם זאת להישאר עצמאיים על מנת להתמודד עם כישלון באומץ. בעיית התלות והעצמאות נשארת רלוונטית לאורך כל החיים, החל מינקות. ילדים מפונקים כל כך מהטיפול ההורי, שאפילו בגיל מודע הם לא יודעים איך להירדם במיטתם או להשתמש בשירותים בעצמם, ככלל, גדלים חסרי אונים ולא מסוגלים לעמוד בפני מכות הגורל.

זה נהדר אם התמכרות בריאה משולבת בצורה הרמונית עם עצמאות.

מצד שני, מבוגרים המסרבים לקבל עזרה, גם כשהם חולים או בצרה, נידונים את עצמם לבדידות מרה, רגשית ופיזית. ראיתי חולים קשים שגורשו על ידי צוות רפואי כי הם לא יכלו להרשות לעצמם שמישהו יטפל בהם.

זה נהדר אם התמכרות בריאה משולבת בצורה הרמונית עם עצמאות. משחק אהבה שבו שניהם מוכנים ללכוד אחד את רצונותיו של זה, לסירוגין להפוך לחסידים, לאחר מכן כנועים, לתת ומקבלים חיבה, מאזנים בין הצדדים התלויים והעצמאיים שלהם, מביא עונג לאין ערוך.

יחד עם זאת, החוכמה המקובלת לפיה האושר הגבוה ביותר של גבר או אישה הוא בן זוג אמין שמוכן לקיים יחסי מין בשיחה הראשונה, מוגזמת מאוד. זוהי דרך לשעמום ולניכור, שלא לדבר על העובדה שמי שנאלץ להיות "פרפורמר שהתפטר" נופל למעגל קסמים של בושה בוערת ומרגיש כמו עבד.

כששואלים אותי מה לעשות אם ילדים גדלים חסרי עמוד שדרה או עקשנים מדי, אני עונה שהכל בידי ההורים. לאחר ששמתי לב שסימנים מסוימים שולטים בהתנהגותו של הילד, יש לחשוב היטב כיצד להנחיל לו את התכונות החסרות.

כשבאים זוגות נשואים, אני גם מנסה לשדר שהם יכולים להשפיע אחד על השני. אם אחד מהם חלש רצון ולא החלטי, השני עוזר לו להאמין בעצמו ולהתחזק. לעומת זאת, בן זוג רך יותר מסוגל לרסן את השאיפות של השני, ובמידת הצורך, להראות תקיפות אופי.

נושא מיוחד הוא מערכות יחסים בעבודה. כל כך הרבה אנשים אינם מרוצים לחלוטין בשל העובדה שבכל יום הם עושים את אותו הדבר באופן קבוע, ומקללים את המנהיגים ואת המערכת שבה הם עובדים. כן, להתפרנס זה לא קל, ולא כל אחד יכול לעשות מה שהוא אוהב. אבל למי שחופש לבחור את מקצועו, אני שואל: כמה אפשר להקריב את עצמו כדי לשמור על עבודה?

כך גם ביחסים עם ארגונים ושירותים ממשלתיים שונים. נניח שאתה צריך טיפול רפואי ומצליח בדרך נס להגיע לאורה המפורסמת, אבל הוא מתגלה כגס רוח יהיר ומתקשר בצורה פוגענית. האם תחזיק מעמד, כי אתה רוצה לקבל ייעוץ מומחה, או תיתן דחייה ראויה?

או, נניח, מחלקת המסים דורשת לשלם סכום בלתי נתפס, ומאיימת בתביעה ובסנקציות נוספות? האם תילחם נגד אי צדק, או תיכנע מיד ותכנע לדרישות בלתי סבירות כדי למנוע בעיות נוספות?

פעם נאלצתי לטפל במדען מפורסם שביטוח הבריאות הממשלתי שלו מכסה את עלות הפסיכותרפיה אצל פסיכולוג קליני, בתנאי שהומלץ על ידי פסיכיאטר או נוירוכירורג. מטופל זה הופנה אליי "בלבד" על ידי נוירולוג וחברת הביטוח סירבה לשלם.

השכל הישר אמר לשנינו שהחצ'קונים היו לא הוגנים. יעצתי למטופל (אדם פסיבי ביותר, אגב) לעמוד על זכויותיו והבטחתי להילחם איתו: לעשות כל מה שאפשר, להשתמש בסמכות מקצועית, להתקשר ולכתוב לכל מקום, להגיש ועדת בוררות ביטוחית, מה שלא יהיה. יתרה מכך, הבטחתי שלא אדרוש ממנו פיצוי על זמני - אני עצמי כעסתי על התנהגות המבטחים. ורק אם יזכה, אשמח אם יראה צורך לשלם לי אגרה על כל השעות שהושקעו בפרנסתו.

הוא נלחם כמו אריה והפך יותר ויותר בטוח במהלך ההליכים, לשביעות רצוננו ההדדית. הוא זכה וקיבל את תשלום הביטוח, ואני קיבלתי את הפרס המגיע לי. מה שהכי נעים, זה לא היה רק ​​הניצחון שלו. לאחר תקרית זו השתנתה פוליסת הביטוח לכל עובדי ממשלת ארה"ב: שירותי נוירולוגים נכללו בפוליסות רפואיות.

איזו מטרה יפה: להיות עדין וקשוח, לאהוב ולהיות נאהב, לקבל עזרה ולהכיר בראוי בהתמכרות שלך, ובו בזמן להישאר עצמאי ולעזור לאחרים.


על הכותב: ישראל צ'רני, פסיכולוג וסוציולוג אמריקאי-ישראלי, מייסד ונשיא איגוד המטפלים המשפחתיים בישראל, מייסד שותף וסגן נשיא האגודה הבינלאומית לחוקרי רצח עם, מחבר הספר Existential-Dialectical Family Therapy: How to Unravel קוד הנישואין הסודי.

השאירו תגובה