איך להתמודד עם אובדן

האובדן הגדול וההרסני ביותר הוא מותו של ילדכם. זה כאב שאי אפשר לתאר במילים, שאי אפשר לחלוק או פשוט לשכוח. כדי להתגבר על כך, יש לנקוט באמצעים מתאימים, אחרת ייתכן שאדם לא יוכל לעמוד בצערו. חומר זה מיועד לאלה שעברו אסון או לאלה שיקיריהם חוו אובדן.

מַצָב

אדם שחווה אובדן חייב לזכור שיש לו את הזכות לכל רגשותיו ורגשותיו. בשנה הראשונה לאחר המקרה, הוא יהיה כאילו בשכחה. אלה יכולים לכלול תנודות בכעס, אשמה, הכחשה ופחד, כולם נורמליים לאחר אובדן של אדם אהוב. ככל שיעבור הזמן, השכחה תתחיל לדעוך, והוא יחזור למציאות. הורים רבים אומרים שהשנה השנייה היא הקשה ביותר, אבל למעשה המוח יוצר את החוסר תחושה הזה כדי להגן על האדם מפני ההסרה המטורפת והמוחלטת מזיכרון האובדן שלנו. הוא מפחד שנשכח, ולכן הוא שומר על המצב הזה כמה שאפשר.

זכרו שהאבל נמשך כל עוד צריך. כל אדם הוא רק אדם. יש הרבה קווי דמיון בתהליכים שעוברים כל ההורים, אבל הכל קורה אחרת אצל כל אחד. כל מה שאדם יכול לעשות זה לדאוג לעצמו.

כדי לשרוד בטרגדיה, עליך להבין שהאבל חייב להיות אנוכי. אדם שעומד בפני אובדן צריך לחשוב על עצמו ולדאוג לעצמו, כי בהתחלה הוא לא יהיה מסוגל מבחינה מוסרית לדאוג לקרוביו ולחבריו.

אדם לא משתגע, לא משנה מה הוא עושה ולא משנה איך הוא מתנהג. הוא מתאבל על אובדן אדם אהוב.

מה לעשות ואיך להתנהג

- אם אפשר, עדיף לעזוב את העבודה מוקדם יותר או לצאת לחופשה. עם זאת, גם כאן כדאי לסמוך על עצמך, שכן העבודה היא שמצילה כמה הורים ואנשים שחוו אבל.

שינה חשובה מאוד כי היא עוזרת להילחם במתח.

– אדם המתמודד עם אבל צריך לאכול ולשתות לאנרגיה.

- יש להימנע מאלכוהול וסמים, לא משנה עד כמה זה מפתה. חומרים אלו משפיעים לרעה על מערכת העצבים ורק מחמירים דיכאון.

לאף אחד אין את הזכות להכתיב לאדם כיצד עליו להגיב. רק הוא יודע מה יושב עמוק בתוכו.

"זה בסדר לקחת הפסקה מהאבל, לחייך, לצחוק וליהנות מהחיים. זה לא אומר שאדם שוכח את האובדן שלו - זה פשוט בלתי אפשרי.

הוכח מדעית שהפסד בסדר גודל כזה דומה לטראומה פסיכולוגית חמורה.

חשוב להציב לעצמך גבולות בריאים. לאדם צריך להיות זמן ומקום להתאבל. זה בסדר לבודד את עצמך מהחברה ולעשות את זה לבד. העיקר שהוא לא ייסוג לגמרי לתוך עצמו.

צריך למצוא תמיכה. משפחה וחברים, קבוצות תמיכה מקוונות או, הכי טוב, פסיכותרפיסט. שוב, אנו חוזרים על כך שאדם שחווה אבל לא משתגע, ללכת לפסיכותרפיסט זו תרגול נורמלי שיכול לעזור לו. מישהו גם עוזר לדת, לצדקה.

זכרו שאף אחד לא יכול באמת להבין את הצער של מישהו שחווה אובדן. אבל אנשים אהובים צריכים לדעת איך הם יכולים לעזור. קרובי משפחה חייבים להבין שאדם השתנה לנצח, ועליהם לקבל את האבל הזה. חשוב ליידע אנשים שהם לא לבד.

השפעה תקשורתית

לא נכתוב על דוגמאות ספציפיות, אבל חשוב להבין שלעיתים קרובות התקשורת היא זו שיכולה לעורר אפילו יותר פאניקה וניתוק לאנשים שחווים אבל. חשוב לזכור שהרבה ממה שנכתב בעיתונות ומצולם בטלוויזיה מעורר אפילו יותר פאניקה, בלבול ודברים אחרים. למרבה הצער, אנשים שאינם מעורבים בפוליטיקה או בתקשורת לא יוכלו לדעת בוודאות איזה מידע נכון. תהיה הגיוני.

אנחנו פונים לחלוטין לכולם. כל מה שאתה יכול לעשות זה לא ללכת על פרובוקציות בתקשורת. אנא אל תפיץ מידע לא מאומת בעצמך ואל תאמין במה שלא מוכח. שוב, אנחנו לא יכולים לדעת איך דברים קורים באמת.

שמור על עצמך ויקיריך.

השאירו תגובה