סבתא מביאה נכדים לאחר מות שלוש בנות

תוך שמונה שנים איבדה סמנתה דוריקוט בת ה -44 את כל בנותיה. הם הלכו לעולמם באופן טראגי - אחד אחד, לפתע ובטרם עת.

"לאבד ילד זה כאב בלתי נתפס. איבדתי את שלוש בנותיי. זה לא משנה כמה זמן עבר מאז. אני לעולם לא אוכל להשלים עם זה ”, אומרת האם האומללה. הנחמה היחידה שנותרה לה היא בן ושני נכדים, אותם היא מביאה לאחר מות בנותיה. "כמובן שאני לא יכול להחליף את אמא שלהם. אף אחד לא יכול. אבל אני אעשה הכל כדי לשמח את נכדיי. "סמנתה נחושה.

בסלון תצלומים של כל בנותיה המתות. שאנטל בת הארבע וג'נסון בן השלוש, נכדיו של סמנתה, מברכים ומנשקים את אמהותיהם מדי יום. "זה הטקס שלנו", מסבירה הסבתא. אנשים ברחובות שרואים אותה עם תינוקות חושבים שהיא פשוט הפכה לאמא קצת באיחור. "אף אחד לא יכול לדמיין איזו טרגדיה החיוכים שלנו מסתירים", האישה מנידה בראשה.

הגורל הכה את סמנתה במכה ראשונה בשנת 2009. בתה הצעירה, אמיליה בת ה -15, הלכה למסיבת חבר ולא חזרה. כפי שהתברר, החליטו בני הנוער להתנסות בכדורים "צוחקים". גופתה של אמילי לא יכלה לשאת "כיף" כזה - הילדה יצאה מהדלת ונפלה מתה.

הסיוט חזר על עצמו כעבור שלוש שנים. הבכורה, איימי, הייתה רק בת 21. ג'נסן הוא בנה. איימי מתה כשהילד היה רק ​​בן 11 חודשים. לילדה היו בעיות בריאות רבות מאז הלידה. הרופאים בדרך כלל לא יעצו לה ללדת. אבל היא החליטה. לאחר הלידה, איימי נדבקה בזיהום חמור, ריאה אחת סירבה. ו -11 חודשים לאחר מכן, היא לקתה בשבץ מוחי. כמעט מיד - עוד אחד. הילדה נפלה בתרדמת, היא הייתה מחוברת למנגנון תומך חיים. אך כאשר, לאחר בדיקה נוספת, התברר כי לאיימי יש גם סרטן - נמצאו גידולים בכבד ובמעיים, לא הייתה תקווה. איימי מתה.

רק ילדה אחת שרדה, אבי בת ה -19. היא ילדה מוקדם מאוד, כשהיתה רק בת 16. סמנתה בדיוק ישבה עם בתה, כשלפתע ליבה דילג על פעימה: האם רדפה את המחשבה שקרה משהו לבתה. סמנתה מיהרה לביתו של אבי והחלה לדפוק על הדלת. הילדה לא פתחה אותו. סמנתה הציצה פנימה מבעד לחריץ הדואר בדלת וראתה עשן שחור סמיך מרחף על הרצפה. בעלה של סמנתה, רוברט, דפק את הדלת. אבל היה מאוחר מדי: אבי נחנק בעשן. היא פשוט שכחה מחבת תפוחי אדמה על הכיריים. הילדה נרדמה, וכשהתעוררה לא היה לה מספיק כוח לצאת מהבית: ניסתה לזחול אל הדלת, אך לא הצליחה. וסמנתה, מתה למחצה מהצער, עדיין נאלצה לספר לנכדה שאמה לא עוד.

"אני מתגעגע אליהם כל כך. לפעמים אין לי כוח לחיות. אבל אני חייב - למען הנכדים, - אומרת סמנתה. "אני רוצה שהם יידעו אילו אנשים נפלאים היו הבנות שלי. האמהות שלהם. "

השאירו תגובה