תרומת ביצית: הם עשו את הצעד!

תרומת ביצית: מעשה של אהבה וסולידריות לסופי

בהריון עם בנה השני, סופי מבינה כמה בר מזל היא יכולה ללדת. לאחר מכן מוטלת עליה תרומת ביצית, כדבר מובן מאליו...

"איך השגתי את הקליק..."

"זה היה כשהתמזל מזלי להיות בהריון עם הילד השני שלי, בדיוק כשהחלטנו, באמת הבנתי כמה היה לנו מזל. ומאותו רגע אמרתי לעצמי: אם אוכל לעזור לזוגות שמתקשים להרות, בכל אופן, אם כן אני חייב לעשות את זה.

מה שאנחנו חווים עם הבן שלנו, שמרגש אותנו כל יום, ועם התינוק הגדל הזה בבטן שלי, צריך שכל הזוגות שרוצים להיות מסוגלים לחיות את זה, שלכולם תהיה גישה אליו.

הרעיון תפס. יום אחד, כאשר נרכיב את כל המשפחה שלנו, אעזור לזוג על ידי תרומת הביציות שלי. "

"תרומת ביצית עוזרת לשני זוגות בערך. "

"ולבסוף, ההזדמנות הציגה את עצמה מהר מהצפוי. הבנים שלי היו בני שנה ו-1. בפורום האינטרנטי בו אני רשום כבר שנים, אישה צעירה הסבירה במהלך הימים, החודשים, השנים, את מסלול המכשולים הארוך שלה עבורה ובן לוויה להפוך להורים. הפגישה הרפואית האחרונה שלהם הייתה ללא תמורה, הם נאלצו לעבור את תרומת ביציות ללדת תינוק. כמובן, בלי לחשוב יותר, הצעתי את עזרתי... ..

בצרפת, רשימות ההמתנה לתרומת ביצית ארוכות, תורמים נדירים ונמענים רבים. כמו כן, כדי לנוע מהר יותר, הרופאים מציעים למקבלים למצוא תורמים פוטנציאליים, שיגרמו להם להירשם ברשימות מועדפות. התרומה אנונימית וללא תשלום. תרומת ביצית עוזרת בסביבות שני זוגות.

"תרומת ביצית זו קירבה אותנו עוד יותר"

"אז קבענו פגישה במרכז AMP. אנחנו, בעלי ואני! זה הליכה זוגית, ידענו שהתרומה הזו תחולל כמה שינויים בחיי היומיום שלנו. הצלחנו לשאול את השאלות שלנו, תמיד קיבלו אותנו בזרועות פתוחות על ידי הצוות הרפואי, הפסיכולוג, המיילדת, הגנטיקאי, הגינקולוג. המתנה הזו קירבה אותנו עוד יותר.

בטח עברתי מספר בדיקות דם בזמנים שונים במחזור החודשי שלי. לאחר מכן, לאחר שהושגו כל התוצאות וההתנהלות הוסדרה, לקחתי את הטבליה הראשונה כדי לעורר את השחלות שלי, על מנת לקבל ביוץ טוב יותר. לאורך המסע שלנו, הסברתי את הגישה שלנו לסובבים אותנו. ניסיתי לעשות פרסום אובייקטיבי לתרומת ביצית. הדעות חלוקות, ההסתייגויות רבות…. "

"תרומה של גמטות: מעשה של אהבה וסולידריות"

"למה עשיתי את זה? למה כל הצוות הרפואי מודה לי כל כך? עשיתי את זה בשביל לחלוק את האושר שלנו להיות הורים, לעשות משהו טוב, משהו שאני יכול להתגאות בו בלי אפריורי, בלי מניעים נסתרים. האם התרומה הזו לא מביאה לי כלום? להיפך, לאורך כל המפגשים, השלבים השונים, הצלחתי להתבונן במה שכל הזוגות הללו נאלצו לעבור, לספר את חייהם האינטימיים, הרגלי האכילה והספורט שלהם,... האומץ שלהם להמשיך ולהילחם נגד השתקפויות של הסובבים אותם "תדאג שזה יגיע, תפסיק לחשוב על זה" או "אתה לא יודע איך לעשות את זה..."

הייתי מאוד רגיש לעובדה של לתת תקווה לזוגות סובלים, כדי לגרום להם להבין שהם לא לבד, שלא בגלל שיש לנו את הילדים שלנו כשאנחנו רוצים אותם אנחנו שוכחים אותם, ולהפך, דרכם אנחנו עושים לעצמנו חשבון עוד יותר למזל. יש לנו. בכל התיעוד יכולתי לקרוא שתרומה היא א מעשה נדיב. כן בוודאי, זה מעל הכל מעשה של אהבה וסולידריות. "

השאירו תגובה