תאריכים בתרבות הערבית

הפרי המתוק של עץ התמר הוא מזון בסיסי במזרח התיכון כבר אלפי שנים. ציורי קיר מצריים עתיקים מתארים אנשים הקוצרים תמרים, מה שמאשר את הקשר הארוך והחזק של פרי זה עם עמים מקומיים. בעל תכולת סוכר גבוהה וערך תזונתי גבוה, התמרים במדינות ערב מצאו מגוון רחב של שימושים. הם נצרכים טריים, בצורה של פירות יבשים, סירופים, חומצים, ממרחים, ג'אגרי (סוג של סוכר) עשויים מתמרים. עלי התמר מילאו תפקיד חשוב מאוד בהיסטוריה של המזרח התיכון. במסופוטמיה העתיקה ובמצרים העתיקה, עץ הדקל נחשב לסמל של פוריות ואריכות ימים. מאוחר יותר הפכו גם עלי הדקל לחלק מהמסורת הנוצרית: זאת בשל האמונה שעלי תמר היו מונחים לפני ישו כשנכנס לירושלים. עלי תמר משמשים גם בחג הסוכות. לתמרים יש מקום מיוחד בדת האסלאמית. כידוע, המוסלמים מקיימים את צום הרמדאן, שנמשך חודש אחד. בהשלמת הפוסט, מוסלמי אוכל באופן מסורתי - כפי שכתוב בקוראן ובכך השלים את תפקידו של הנביא מוחמד. מאמינים כי המסגד הראשון כלל מספר עצי דקל, ביניהם הוקם גג. על פי המסורות האסלאמיות, תמרים מצויים בשפע בגן עדן. התמרים היו חלק בלתי נפרד מהתזונה של מדינות ערב כבר למעלה מ-7000 שנה, ותורבתו על ידי בני אדם כבר למעלה מ-5000 שנה. בכל בית, בספינות ובמהלך מסעות במדבר, תמרים נמצאים תמיד כתוספת לארוחה העיקרית. ערבים מאמינים בתזונה יוצאת הדופן שלהם יחד עם חלב גמלים. עיסת הפרי היא 75-80% סוכר (פרוקטוז, המכונה סוכר אינוורטי). בדומה לדבש, לסוכר אינוורטי תכונות חיוביות רבות: תמרים דלים במיוחד בשומן, אך עשירים בויטמינים A, B ו-D. התזונה הבדואית הקלאסית היא תמרים וחלב גמלים (המכיל ויטמין C ושומן). כפי שצוין לעיל, התמרים הוערכו לא רק עבור פירות, אלא גם עבור עצי דקל. ההלם שלהם יצר מחסה וצל לאנשים, צמחים ובעלי חיים. ענפים ועלים שימשו לייצור. כיום, התמר מהווה 98% מכלל עצי הפרי באיחוד האמירויות, והמדינה היא אחת היצרניות המובילות של הפרי. מסגד הנביא, שנבנה במדינה בסביבות שנת 630 לספירה, נבנה: גזעים שימשו כעמודים וקורות, עלים שימשו לשטיחי תפילה. לפי האגדה, מדינה התיישבה לראשונה על ידי צאצאי נח לאחר המבול, ושם ניטע לראשונה עץ התמר. בעולם הערבי, תמרים עדיין מוזנים לגמלים, סוסים ואפילו כלבים במדבר סהרה, שם עוד מעט זמין. התמר סיפק עצים לבנייה.

השאירו תגובה