"פסיחנול ועזוב": האם נהיה יותר מאושרים מזה?

"זרוק הכל וללכת לשום מקום" היא פנטזיה נפוצה של עובדים שנמאס להם לסבול משעות נוספות או צוות רעיל. בנוסף, הרעיון מקודם באופן פעיל בתרבות הפופולרית שרק ב"טריקת הדלת" אפשר להפוך לחופשי - ולכן מאושר. אבל האם באמת כדאי להיכנע לדחף?

סוף סוף שישי! אתה נוסע לעבודה במצב רוח רע, ואז אתה לא יכול לחכות לערב? מתווכחים עם עמיתים וכותבים נפשית מכתב התפטרות אלף פעמים ביום?

"אי נוחות, כעס, עצבנות - כל הרגשות האלה אומרים לנו שחלק מהצרכים החשובים שלנו לא נענים, למרות שאולי אפילו לא מבינים זאת", מסבירה הפסיכולוגית והמאמנת ססילי הורשמן-בראטווייט.

במקרה זה, הרעיון של להפסיק "לשום מקום" אולי נראה מפתה, אבל חלומות בהקיץ כאלה לעתים קרובות רק מקשים על המציאות. לכן, מומחים מציעים להסתכל על המצב בראש פתוח ולכוון את הכעס הצדיק לכיוון בונה.

1. זהה את מקור הרגשות השליליים

לפני שאתה הולך בעקבות רגש כה חזק ולמען האמת, לפעמים הרסני כמו כעס, יהיה זה שימושי להבין: מה גורם לזה? עבור רבים הצעד הזה לא קל: לימדו אותנו מילדות שכעס, זעם הם תחושות "בלתי מקובלות", כלומר אם אנו חווים אותם, הבעיה היא כביכול בנו, ולא במצב.

עם זאת, אסור להדחיק רגשות, חורשמן-בראטווייט בטוח: "אחרי הכל, לכעס שלך עשויות להיות סיבות טובות למדי: אתה מקבל שכר נמוך בהשוואה לעמיתים או נאלץ להישאר במשרד עד מאוחר ולא מקבל חופש לעבודה."

כדי להבין זאת כראוי, המומחה מייעץ לנהל יומן של מחשבות ורגשות הקשורים לעבודה - אולי ניתוח של מה שנכתב יגיד לך איזה פתרון.

2. דברו עם מישהו שיכול לעזור לכם להסתכל על המצב מבחוץ.

מכיוון שכעס מעיב על מוחנו ומונע מאיתנו לחשוב בבהירות, זה מועיל לדבר עם מישהו מחוץ לעבודה שלך - באופן אידיאלי מאמן מקצועי או פסיכולוג.

אולי יתברר שבאמת מדובר בסביבת עבודה רעילה שאי אפשר לשנות. אבל אולי גם יתברר שאתה עצמך לא מציין את עמדתך בצורה ברורה או מגן על הגבולות.

הפסיכולוגית והמאמנת לקריירה ליסה אורבה-אוסטין מזכירה לך שאתה לא חייב לקחת את כל מה שמומחה אומר לך באמונה, אבל אתה יכול ואפילו צריך לבקש ממנו עצה מה לעשות הלאה, איזה צעד לעשות כדי לא לפגוע בקריירה שלך.

“חשוב להזכיר לעצמך שגם אם חיי העבודה שלך לא מרגישים נכון עבורך כרגע, זה לא חייב להיות ככה לנצח. העיקר הוא לתכנן את עתידך, לחשוב אסטרטגית ולשקול אפשרויות שונות", אומר אורבה-אוסטין.

3. צור קשרים שימושיים, אל תשתמש יתר על המידה בהתלוננות

אם אתה נחוש להמשיך הלאה, יצירת רשת, בניית רשת של קשרים חברתיים היא צעד הכרחי לחלוטין.

אבל כשאתה נפגש עם עמיתים, שותפים ומעסיקים פוטנציאליים, אל תיתן למצבך הנוכחי לקבוע איך אתה והיסטוריית העבודה שלך ייראו בעיניהם.

המשימה שלך היא להראות את עצמך מהצד הטוב ביותר, ועובד שתמיד מתלונן על הגורל, הבוסים והתעשייה לא סביר שיעניין אף אחד.

4. קחו הפסקה ודאגו לבריאותכם

אם יש לך הזדמנות, צא לחופשה ודאג לבריאותך - פיזית ונפשית כאחד. כשההתמודדות עם כעס הופכת לקשה יותר ויותר, ליסה אורבה-אוסטין מייעצת לעבוד על הרגשות שלך עם מומחה - פסיכולוג או פסיכותרפיסט.

בדוק: אולי כמה פגישות עם מומחה אפילו מכוסות בביטוח שלך. "הבעיה היא שגם אם תפסיק עכשיו, הכעס והזעם פשוט לא יירגעו", מסביר הפסיכולוג.

"חיוני שתסדר את המצב הנפשי שלך כדי שתוכל להמשיך הלאה. ועדיף לעשות את זה כשיש לך מקור הכנסה קבוע בדמות העבודה הנוכחית שלך”.

5. תכננו מראש - או התכוננו להשלכות של הפסקה אימפולסיבית

סרטים וסדרות טלוויזיה מלמדים אותנו שפיטורים פתאומיים יכולים להיות שחרור אמיתי, אבל מעטים האנשים שמדברים על ההשלכות האפשריות לטווח הארוך - כולל הקריירה והמוניטין.

עם זאת, אם אתה עדיין מבין שאין יותר כוח לסבול, תתכונן, לכל הפחות, לעובדה שקולגות יכולים להתחיל לרכל מאחורי הגב שלך - הם לא יודעים מה עמד מאחורי ההחלטה שלך, מה שאומר שהם יגינו אתה על "חוסר מקצועיות" ("עזוב את החברה בשעה זו! ומה יהיה עם הלקוחות?!").

אבל, כך או אחרת, מה שבוודאי לא צריך לעשות הוא לחכות שהמצב ייפתר מעצמו. כן, אולי בוס חדש מתאים יגיע לצוות שלך, או שתועבר למחלקה אחרת. אבל להסתמך רק על זה ולא לעשות כלום זו גישה אינפנטילית.

מוטב להיות פרואקטיביים: חשבו את השלבים הבאים, בנו רשת של מכרים מקצועיים, עדכנו את קורות החיים שלכם וצפו במשרות פנויות. נסה לעשות כל מה שתלוי בך.

השאירו תגובה