מגיפה של אי ציות: מה לעשות אם פרסים ועונשים לא עובדים

הילדים של היום שונים מהדורות הקודמים: הם אינם מסוגלים לשליטה עצמית ואינם יודעים לרסן רגשות. איך ללמד אותם לנהל את ההתנהגות שלהם? עצה מהעיתונאית והפסיכולוגית קתרין ריינולדס לואיס.

טריקים רגילים, כמו "שב ותחשוב על ההתנהגות שלך" ושיטת התגמול הישנה והטובה, לא עובדים עם הילדים של היום. תארו לעצמכם שילדכם לא היה מסוגל לרכוב על אופניים לתמרור העצירה ובחזרה - האם הייתם שולחים אותו "לשבת ולחשוב" לבד בשביל זה? ברור שלא. ראשית, זה חסר טעם: הילד צריך לפתח שיווי משקל וקואורדינציה, והענישה לא תעזור לו בכך. שנית, בדרך זו תמנע ממנו הזדמנות נפלאה ללמוד... ללמוד.

ילדים לא צריכים להיות מושפעים מתגמולים ועונשים. במקום זאת, הורים צריכים ללמד את ילדיהם שליטה עצמית, כולל באמצעות דוגמה. מה יעזור בזה?

תמיכה

היו מודעים לגורמים שעשויים להשפיע על התנהגות ילדכם: לוחות זמנים עמוסים מדי, חוסר שינה או אוויר צח, שימוש מופרז בגאדג'טים, תזונה לקויה, למידה, הפרעות קשב או מצב רוח. המשימה שלנו כהורים היא לא להכריח ילדים לעשות הכל נכון. אנחנו צריכים לתת להם יותר עצמאות ואחריות, ללמד אותם מה צריך כדי להצליח ולספק תמיכה רגשית כשהם נכשלים. אל תחשוב: "מה אני יכול להבטיח או לאיים עליו להתנהג יפה?" תחשוב: "מה אתה צריך ללמד אותו בשביל זה?"

צרו קשר

אמפתיה מהסובבים אותנו - במיוחד אמא ואבא - ומגע פיזי עוזרים לכולנו לשלוט טוב יותר בעצמנו. אינטראקציות אחד על אחד עם הילד, עידוד, פעילויות פנאי שבועיות לכל המשפחה, מטלות הבית יחד והכרה בעזרה או בתחומי העניין של הילד (במקום "שבחים באופן כללי") מועילים לשמירה על התקשרות. אם התינוק כועס, תחילה החזר מגע ורק לאחר מכן פעל.

דיאלוג

אם לילד יש בעיה, אל תפתרו אותה בעצמכם. ואל תטען שאתה יודע מה לא בסדר: תקשיב לילד קודם. דבר אליו בכבוד כמו שאתה מדבר עם חבר. אל תכתיב, אל תכפה את נקודת המבט שלך, אלא שתף ​​מידע.

נסה לומר "לא" כמה שפחות. במקום זאת, השתמש ב"מתי...אז" והצהרות חיוביות. אל תתייג את הילד שלך. כאשר אתה מתאר את התנהגותו, הקפד להזכיר את התכונות החיוביות שהבחנת בהן. משוב על התנהגות מסוימת או הישג מסוים יעודד את הילד לנקוט בפעולה נוספת, בעוד ש"שבחים באופן כללי" עלול להזיק.

גבולות

יש להסכים מראש על ההשלכות של פעולות מסוימות - בהסכמה הדדית ובכבוד זה לזה. ההשלכות חייבות להיות מתאימות לעבירה, ידועות מראש וקשורות הגיונית להתנהגות הילד. תן לו ללמוד מהניסיון שלו.

חובות

הפוך את הילד אחראי על חלק ממטלות הבית: שטיפת הכלים, השקיית הפרחים, ניקוי חדר הילדים. שיעורי הבית באופן כללי נמצאים לחלוטין בתחום אחריותו. אם בית הספר מבקש יותר מדי, דברו עם המורה או עזרו לילד לנהל שיחה כזו (כמובן שצריך להבין מראש האם יש טעם בשיחה כזו).

מיומנויות

התמקד פחות בהישגים בלימודים, בספורט ובאמנויות ויותר בניהול רגשי, בפעולה מכוונת וכישורי חיים. עזרו לילדכם להבין מה עובד הכי טוב כדי להרגיע אותו: פינה שקטה, פעילות גופנית, ספינר או כדור מתח, שיחה, חיבוקים או משהו אחר.

התנהגות רעה היא "עשב שוטים" שגדל אם אתה "מדשן" אותו עם תשומת הלב שלך. אל תעשה את הטעות הזו. עדיף לציין את המקרים בהם הילד מתנהג כפי שהיית רוצה.


מקור: C. Lewis «חדשות טובות על התנהגות רעה» (Career Press, 2019).

השאירו תגובה