מחבר הרפורמה בשפה לא היה פילולוג או היסטוריון, אלא סגן. עם איזה מכתב - תחליטו בעצמכם.
אני עדיין זוכר את ההלם שלי כששמעתי את בעלי בעתיד דאז קורא לסבתו עם "אתה".
"שלום, באבא לנה" - עברו עשר שנים, אבל למען האמת, אני עדיין מודאג מזה.
"גם אנחנו פנינו לסבתא רק עם 'אתה'," חבר שלי מושך בכתפיים בשלווה כשאני משתף אותה בהפתעה שלי. - וגם אמי ודודה לסבתא שלהם. סבא שלי חשב שזה נכון. ילדים צריכים להתרגל לכבד את אמם. "
בסדר, נניח שאלו המאפיינים של משפחות בודדות. כן, יש הרבה כאלה, למרות שקשה לי לדמיין איך הייתי פונה לסבתא שלי בצורה נייטרלית ומנומסת. בשבילי, "אתה" הוא עדיין סימן למרחק בין אנשים. ומה המרחק בין בני המשפחה?
דקת היסטוריה: ההתייחסות ל"אתה "להורים הוצגה על ידי פיטר הראשון, מחקה את ההולנדים. זה נחשב לביטוי של כבוד, כבוד לדור המבוגר. לְבָבִיוּת? נפש? ולעזאזל איתם, לא בזמנים האלה עכשיו.
עכשיו, כמובן, הכל יותר כנה, אבל, כפי שנראה לסגן דומא המדינה ולדימיר סיסוב, הרבה פחות מכבד. הפרלמנט סבור כי ניתן לשקם את הכבוד להורים רק על ידי שינוי כללי השפה הרוסית. התאם אותם עם כללי הדיבור הטרום-מהפכניים.
"הוא נבדל על ידי כללים נוקשים והיה לו דקדוק משלו", אמר סיסוב בראיון. ... - לדוגמה, "אמא" ו"אבא "נכתבו באות גדולה. הז'אנרים הנימוסים העיקריים הם ברכה, פרידה, התנצלות, הכרת תודה, ברכה, בקשה, נחמה, סירוב, התנגדות. "
הסגן כבר שלח בקשה מקבילה לסגנית ראש הממשלה אולגה גולודץ, המפקחת על תחום החינוך. הוא מבקש לשקול את החזרת נימוסי הדיבור לתכנית הלימודים בבית הספר.
"זה יעלה את האופי המוסרי של החברה", בטוח הסגן.
אנחנו, כמובן, לא נתווכח עם בחירת העם. והם אפילו העריכו את המשמעות החדשה של הביטוי "האם אתה מכבד אותי?"
אבל אנחנו מעזים להציע: האופי המוסרי לא מביא לא באותיות ובמילים, אלא בראש. יש חשד שהאפיפיור (עם "P" גדול) לא יהיה חדור ברגע ולא יפסיק לצעוק על אמא עם ילד (עם "M" גדול). ובנם או בתם בשיא ההתבגרות עדיין יצעקו שהאבות הקדמונים (כמובן, רק בכבוד) קיבלו זאת. אבל עכשיו הם יהיו הורים עם אות גדולה. מה שזה אומר בהבנתם.
ראיון אישי
איך אתה פונה למשפחה שלך?
לכולכם, איזו שאלה, לא זרים.
להורים עליך, ולסבים וסבתות, דודות ודודים - עליך.
לכולכם, אפילו לילדים, יש לנו את זה ככה.
עליכם רק להורים.