סיפורו של הצאר סלטאן: מה שהוא מלמד, פירושו לילדים

סיפורו של הצאר סלטאן: מה שהוא מלמד, פירושו לילדים

בעת כתיבת כמה מיצירותיו השתמש פושקין בסיפוריה של האומנת שלו ארינה רודיונובנה. המשורר האזין לאגדותיה ולשירי העם שלה, כבוגר, במהלך גלותו בכפר מיכאילובסקויה, ורשם אותה. סיפורו של הצאר סלטן, שנוצר על ידו 5 שנים מאוחר יותר, מלמד מה, לא משנה כמה ניצחון הטוב על הרוע, כמו רוב סיפורי העם.

האחיות הסתובבו ליד החלון וחלמו להינשא לצאר. האחת, אם היא תהפוך למלכה, רצתה לערוך סעודה גדולה, השנייה לארוג קנבס, והשלישית ללדת בן של נסיך. הם לא ידעו שהמלך מקשיב להם מתחת לחלון. הוא בחר כאשתו את זו שרצתה ללדת בן. האחיות שמונו בחצר לתפקיד טבחים ואורגים גילו טינה והחליטו להשמיד את המלכה. כשילדה ילד יפה, האחיות המרושעות שלחו מכתב עם האשמות שווא לסולטאן. המלך חזר מהמלחמה ולא מצא את אשתו. הבויארים כבר כלאו את המלכה ואת בנה בחבית, וזרקו אותם אל גלי הים.

"סיפורו של הצאר סלטן", המלמד ילדים - אמונה בניסים, הופיעה עיר על אי ריק

החבית נשטפה על חוף האי. נסיך בוגר ואמו יצאו מזה. בציד, הצעיר הגן על הברבור מפני העפיפון. הברבור התברר כנערת קוסמות, היא הודתה לנסיך גוידון על ידי יצירת עיר עבורו, בה הפך למלך.

מהסוחרים שהפליגו על פני האי, נודע לגוידון שהם הולכים לממלכת אביו. הוא ביקש להעביר לצאר סלטאן הזמנה לביקור. שלוש פעמים עבר גוידון את ההזמנה, אך המלך סירב. לבסוף, כשהוא שומע מהסוחרים כי מתגוררת נסיכה יפה באי אליו הוא מוזמן, יוצא סלטאן למסע ומתאחד בשמחה עם משפחתו.

משמעות הסיפור על "הצאר סלטאן", מה שהמחבר רצה לומר

יש הרבה דברים נפלאים באגדה - הברבור הקוסמת, היא גם נסיכה יפהפייה, סנאי מכרסם אגוזי זהב, 33 גיבורים המגיחים מהים, הפיכתו של גוידון ליתוש, זבוב ודבורה.

אך מפתיע יותר השנאה והקנאה של אחיות האחיות להצלחת אחת מהן, נאמנותו של המלך, שלאחר אובדן אשתו האהובה לא נישאה שוב, הרצון של גידון הצעיר לפגוש את אביו . כל התחושות האלה די אנושיות, ואפילו ילד יכול להבין.

סוף האגדה שמח. המחבר מצייר לנגד עיני הקורא אי נפלא של שפע, שבו שולט גידון. כאן, לאחר שנים רבות של פרידה, נפגשת כל משפחת המלוכה, והאחיות המרושעות מונעות מהעין.

סיפור זה מלמד ילדים סבלנות, סליחה, אמונה בניסים ובישועה מאושרת מצרות לחפים מפשע. עלילתו היוו את הבסיס לסרט הקריקטורה והסרט העלילתי לילדים.

השאירו תגובה