פְּסִיכוֹלוֹגִיָה

איך להתגבר על כאב ומה מתגלה לאדם במצב של ייאוש? דמויות וחוקרים דתיים מאמינים כי האמונה היא שעוזרת להתחבר לעולם החיצון, למצוא את מקור האהבה לחיים ולחוש שמחה אמיתית.

"עבורי, כמאמין, השמחה מהדהדת עם מה שגבוה ממני, שאי אפשר למנות או לבטא אותו", אומר הכומר והפסיכולוג האורתודוקסי פיוטר קולומייצב. — דמיינו עולם, ריק, קר, שבו איננו רואים את הבורא. אנחנו יכולים רק להסתכל על הבריאה ולנסות לנחש מהי. ופתאום אני מרגיש אותו כמו שאני יכול להרגיש אדם אהוב.

אני מבין שלעולם העצום הזה, ליקום ללא תחתית יש מקור של כל המשמעויות, ואני יכול לתקשר איתו

בפסיכולוגיה, יש את המושג "קשר": פירושו קשר רגשי המתעורר במגע בוטח עם אדם או קבוצת אנשים. המצב הזה של קרבה, התאמה עם היקום, התקשורת שלנו - לא מילולית, לא רציונלית - גורמת לי לתחושת שמחה חזקה להפליא.

חוקרת דת ישראלית רות קרא-איבנוב, מומחית לקבלה, מספרת על חוויה דומה. "עצם התהליך של חקר העולם, אנשים אחרים, טקסטים קדושים, אלוהים ועצמי הוא מקור לשמחה והשראה עבורי", היא מודה. - העולם העליון אפוף מסתורין, כפי שנאמר בספר הזוהר.

הוא לא מובן, ואף אחד לא יכול להבין אותו באמת. אך כאשר אנו מסכימים לצאת לדרך של לימוד התעלומה הזו, בידיעה מראש שלעולם לא נדע אותה, נשמתנו משתנה ודברים רבים מתגלים בפנינו מחדש, כאילו בפעם הראשונה, גורמים לשמחה והתרגשות.

לכן, כאשר אנו מרגישים את עצמנו חלק ממכלול גדול ובלתי מובן ונכנסים אליו במגע בוטח, כאשר אנו מכירים את העולם ואת עצמנו, מתעוררת בנו אהבת החיים.

וגם - האמונה שההצלחות וההישגים שלנו אינם מוגבלים למימד הארצי.

"הנביא מוחמד אמר: "אנשים, חייבת להיות לכם מטרה, שאיפה". הוא חזר על המילים הללו שלוש פעמים", מדגיש שמיל אליאודינוב, תאולוג אסלאמי, אימאם-חטיב ממסגד הזיכרון במוסקבה. - הודות לאמונה, חיי מלאים במטרות ספציפיות ובפרויקטים מורכבים. בעבודה עליהם, אני חווה שמחה ותקווה לאושר בנצח, כי ענייני העולם עוברים כתוצאה מהמאמצים שלי לחיי נצח.

כוח ללא תנאי

לבטוח באלוהים, אבל לא כדי להירגע ולהיות לא פעיל, אלא להיפך, כדי לחזק את הכוח ולהגשים את כל הדרוש - גישה כזו לחיים אופיינית למאמינים.

"לאלוהים יש תוכנית משלו על פני האדמה הזו", משוכנע פיוטר קולומייצב. "וכשמתברר לפתע שעל ידי ציור פרחים או נגינה בכינור, אני הופך עמית לעבודה בתוכנית המשותפת הזו של אלוהים, כוחי מוכפל פי עשרה. והמתנות מתגלות בשלמותן”.

אבל האם אמונה עוזרת להתגבר על כאב? זו שאלה חשובה מאוד, כי כל שאר השאלות על משמעות החיים קשורות אליה. הוא זה שהופיע במלואו בפני הכומר הפרוטסטנטי ליטה באסט כשבנה הבכור, סמואל בן ה-24, התאבד.

"פגשתי את ישו כשהייתי בת שלושים", היא אומרת, "אבל רק לאחר מותו של שמואל הרגשתי שהקשר הזה הוא נצחי. חזרתי על השם ישו כמו מנטרה, וזה היה עבורי מקור לשמחה שלעולם לא מתה".

הנוכחות האלוהית והאהבה של הסובבים אותה עזרו לה לשרוד את הטרגדיה.

"כאב נותן תחושת שייכות לסבלו של אלוהים", מסביר פיוטר קולומייצב. - כשהוא חווה השפלה, כאב, דחייה, אדם מרגיש שאינו מקובל על רוע העולם הזה, והתחושה הזו נחווית באופן פרדוקסלי כאושר. אני מכיר מקרים שבהם, במצב של ייאוש, מתגלה לאדם משהו שנותן לו אומץ ונכונות לסבול סבל גדול עוד יותר.

בקושי אפשר לדמיין את ה"משהו" הזה או לתאר אותו במילים, אבל עבור המאמינים, יש ללא ספק גישה למשאבים פנימיים רבי עוצמה. "אני משתדלת לקחת כל אירוע כואב כלקח שאני צריכה ללמוד, לא משנה כמה אכזרי הוא עשוי להיות", אומרת רות קרא-איבנוב. זה כמובן קל יותר לדבר על זה מאשר לחיות ככה. אבל אמונה במפגש "פנים אל פנים" עם האלוהי עוזרת לי למצוא אור בנסיבות האפלות ביותר."

אהבה לאחרים

המילה "דת" פירושה "חיבור מחדש". וזה לא רק על כוחות אלוהיים, אלא גם על חיבור עם אנשים אחרים. "עשה עבור אחרים כפי שאתה עושה עבור עצמך, ואז זה יהיה טוב יותר לכולם - העיקרון הזה נמצא בכל הדתות", מזכיר אמן הזן בוריס אוריון. - ככל שאנו מבצעים פחות פעולות לא מאושרות מבחינה אתית ביחס לאנשים אחרים, כך פחות גלים בצורת הרגשות החזקים שלנו, התשוקות, הרגשות ההרסניים שלנו.

וכאשר מי הרגשות שלנו שוקעים לאט לאט, הם נעשים רגועים ושקופים. כך גם נוצרות ומטוהרות כל מיני שמחות. אהבת החיים אינה ניתנת להפרדה מחיי האהבה".

לשכוח את עצמך לאהוב אחרים יותר הוא המסר של תורות רבות.

למשל, הנצרות אומרת שהאדם נברא בצלמו ובדמותו של אלוהים, ולכן יש לכבד ולאהוב את כולם כצלם אלוהים. "באורתודוקסיה, שמחה רוחנית נובעת מהמפגש עם אדם אחר", משקף פיוטר קולומייצב. - כל האקתיסטים שלנו מתחילים במילה "לשמח", וזוהי סוג של ברכה.

ההנאה יכולה להיות אוטונומית, מוסתרת מאחורי דלתות חזקות או מתחת לשמיכה, סודית מכולם. אבל הנאה היא גופת השמחה. ושמחה אמיתית חיה מתרחשת דווקא בתקשורת, בהרמוניה עם מישהו. היכולת לקחת ולתת. במוכנות לקבל אדם אחר באחרותו וביופיו.

חג ההודיה כל יום

התרבות המודרנית מכוונת לחזקה: רכישת סחורות נתפסת כתנאי הכרחי לשמחה, והיעדר מה שרצוי כסיבה לעצב. אבל גישה אחרת אפשרית, ועל כך מדבר שמיל אליאודינוב. "חשוב לי מאוד לא לפספס את תחושת השמחה מהנשמה, גם אם השעמום והדכדוך רועמים בפתח בעוצמה מדהימה", הוא מודה. - בניסיון לשמור על מצב רוח שמח, אני מביע את תודתי לאלוהים בדרך זו.

להיות אסיר תודה לו פירושו להבחין בכל יום בעצמו, באחרים ובכל מה שמסביב, טוב, יפה. זה אומר להודות לאנשים מכל סיבה שהיא, לממש נכון את אינספור ההזדמנויות שלהם ולחלוק בנדיבות את פירות עמלם עם אחרים.

הכרת תודה מוכרת כערך בכל הדתות - בין אם זו הנצרות עם קודש הסעודת, "הודיה", יהדות או בודהיזם

כמו גם האמנות לשנות את מה שאנחנו יכולים לשנות, ולהתמודד בשלווה עם הבלתי נמנע. קבל את ההפסדים שלך כחלק מהחיים וכמו ילד, לעולם אל תפסיק להיות מופתע בכל רגע.

"ואם נחיה כאן ועכשיו, כפי שמלמדת אותנו דרכו של הטאו", אומר בוריס אוריון, "אפשר להבין שהשמחה והאהבה כבר נמצאות בתוכנו ואיננו צריכים לעשות מאמצים כדי להשיג אותן".

השאירו תגובה