כינור (Lactarius vellereus)

שיטתיות:
  • חטיבה: Basidiomycota (Basidiomycetes)
  • תת חלוקה: Agaricomycotina (Agaricomycetes)
  • כיתה: Agaricomycetes (Agaricomycetes)
  • תת-מעמד: Incertae sedis (במיקום לא ברור)
  • הזמנה: Russulales (Russulovye)
  • משפחה: Russulaceae (Russula)
  • סוג: לקטריוס (חלב)
  • סוּג: Lactarius vellereus (כנר)
  • תסריט
  • חריקה
  • חלב חלב
  • מגרד חלב
  • מְיַבֵּשׁ

תמונה ותיאור של כינור (Lactarius vellereus).

כנר (La T. רפתן) היא פטרייה בסוג Lactarius (lat. Lactarius) ממשפחת ה-Rusulaceae.

כינור יוצר מיקוריזה עם עצים נשירים ומחטניים, לעתים קרובות עם ליבנה. ביערות מחטניים ונשירים, לרוב בקבוצות.

עונה - קיץ-סתיו.

ראש כינורות ∅ 8-26 ס"מ, , , תחילה, לאחר מכן, עם קצוות, כפופים בפטריות צעירות, ולאחר מכן פתוחות וגליות. העור לבן, כולו מכוסה ערימה לבנה, בדיוק כמו הרגל – 5-8 ס"מ גובה, ∅ 2-5 ס"מ, חזק, עבה ודחוס, לבן. הכובע הלבן מקבל גוון צהבהב או חום אדמדם עם כתמים חומים. הלוחות מטילים צבע ירקרק או צהבהב, לפעמים עם כתמי אוקר.

רשומות לבנבן, רוחב 0,4-0,7 ס"מ, דליל למדי, לא רחב, משובץ בצלחות קצרות, יורדות פחות או יותר לאורך הגבעול. נבגים לבנים, גליליים.

הנח כינורות – 5-8 ס"מ גובה, ∅ 2-5 ס"מ, חזק, עבה וצפוף, לבן. פני השטח מורגשים, כמו החלק העליון של הכובע.

ציפה לבן, צפוף מאוד, קשה אך שביר, עם ריח נעים קל וטעם חריף מאוד. בהפסקה, הוא משחרר מיץ חלבי לבן, שלמעשה אינו משנה את צבעו בעת ייבוש. טעמו של מיץ חלבי עדין או מעט מריר, אינו בוער.

שונות: הכובע הלבן של הכנר הופך לצהבהב, ואז חום-אדמדם עם כתמי אוקר. הלוחות מטילים צבע ירקרק או צהבהב, לפעמים עם כתמי אוקר.

לכנר יש אח תאום - lactarius bertillonii, לא ניתן להבחין מבחינה ויזואלית. ההבדל הוא רק בטעם המיץ החלבי: אצל הכנר הוא רך, לפעמים רק מעט חמצמץ, בעוד שבברטילון הלקטי הוא בוער מאוד. כמובן, אתה צריך להפריד בזהירות את המיץ החלבי מהעיסה ל"טעימה": העיסה משני הסוגים היא חדה מאוד. ניתן להשתמש גם בתמיסת אשלגן הידרוקסיד (KOH) לזיהוי: בהשפעתה, המיץ החלבי של L. bertillonii הופך לצהוב ולאחר מכן כתום, בעוד שלכינור אין תגובה כזו.

היא נבדלת מפטריית פלפל (Lactarius piperatus) בצלחות נדירות יותר.

מומלח לאחר השרייה.

השאירו תגובה