קשקשים דמויי קשקשים (Pholiota squarrosoides)

שיטתיות:
  • חטיבה: Basidiomycota (Basidiomycetes)
  • תת חלוקה: Agaricomycotina (Agaricomycetes)
  • כיתה: Agaricomycetes (Agaricomycetes)
  • תת-מעמד: Agaricomycetidae (Agaricomycetes)
  • סדר: Agaricales (Agaric או Lamellar)
  • משפחה: Strophariaceae (Strophariaceae)
  • סוג: Plioota (קשקשי)
  • סוּג: Pholiota squarrosoides (סולם קשקשי)

:

  • Hypodendrum squarrosoides
  • Dryophila ochropallida
  • פלויטה מרומניה

תמונה ותיאור קשקשים דמויי קשקשים (Pholiota squarrosoides).

תיאורטית, ניתן להבחין בין ה-Poliota squarrosoides לבין ה-Poliota squarrosa הדומה מאוד גם ללא שימוש במיקרוסקופ. הצלחות של Pholiota squarrosoides משתנות מלבנבן לשזוף עם הגיל מבלי לעבור שלב ירקרק. העור על הכובע של Pholiota squarrosoides בהיר מאוד ומעט דביק בין הקשקשים (בניגוד לכיפה היבשה תמיד של Pholiota squarrosa). לבסוף, כפי שצוין במקורות רבים, ל-Poliota squarrosoides לעולם אין את ריח השום שיכול להיות (לפעמים) ל-Poliota squarrosa.

אבל זו, למרבה הצער, רק תיאוריה. בפועל, כפי שכולנו מבינים היטב, תנאי מזג האוויר משפיעים מאוד על הדביקות של הכובע. ואם נקבל דגימות בוגרות, אין לנו שום דרך לדעת אם הצלחות עברו את "השלב הירקרק".

חלק מהכותבים מנסים לספק דמויות הבחנה אחרות שאינן מיקרוסקופיות (למשל צבע העור של הכובע והקשקש, או מידת הצהבהבות המופיעה בצלחות צעירות), רוב הדמויות הללו משתנות מאוד וחופפות באופן משמעותי בין שני המינים.

אז רק בדיקת מיקרוסקופ יכולה להצביע על הנקודה הסופית בהגדרה: ב-Poliota squarrosoides, הנבגים קטנים בהרבה (4-6 x 2,5-3,5 מיקרון לעומת 6-8 x 4-5 מיקרון ב-Phoriaota squarrosa), אין נקבוביות אפיקליות.

מחקרי DNA מאשרים שמדובר בשני מינים שונים.

אקולוגיה: ספרופיט ואולי טפיל. הוא גדל באשכולות גדולים, לעתים רחוקות יותר בנפרד, על עץ קשה.

עונה והפצה: קיץ וסתיו. נפוץ למדי בצפון אמריקה, אירופה, מדינות אסיה. חלק מהמקורות מציינים חלון צר יותר: אוגוסט-ספטמבר.

תמונה ותיאור קשקשים דמויי קשקשים (Pholiota squarrosoides).

ראש: 3-11 סנטימטרים. קמור, קמור רחב או פעמון רחב, מתנשא עם הגיל, עם פקעת מרכזית רחבה.

שולי הפטריות הצעירות תחוב, מאוחר יותר הוא נפרש, עם שאריות שוליים נראים בבירור של כיסוי מיטה פרטי.

העור בדרך כלל דביק (בין קשקשים). צבע - בהיר מאוד, לבנבן, כמעט לבן, כהה יותר לכיוון המרכז, עד חום. כל פני הכובע מכוסים בקשקשים מסומנים היטב. צבע הקשקשים חום, חום אוקר, חום אוקר, חום.

תמונה ותיאור קשקשים דמויי קשקשים (Pholiota squarrosoides).

צלחות: נצמד או מעט נדוש, תכוף, צר. בדגימות צעירות הם לבנבן, עם הגיל הם הופכים לחום חלוד, חום-חום, אולי עם כתמים חלודים. בצעירותם הם מכוסים בצעיף פרטי קל.

תמונה ותיאור קשקשים דמויי קשקשים (Pholiota squarrosoides).

הנח: גובה 4-10 ס"מ ועד 1,5 ס"מ עובי. יָבֵשׁ. הקפד להחזיק שרידי צעיף פרטי בצורת טבעת מרומזת. מעל הטבעת, הגבעול כמעט חלק וקל; מתחתיו הוא מכוסה בקשקשים בגוון גס הנראה בבירור;

ציפה: לבנבן. צפוף, במיוחד ברגליים

ריח וטעם: הריח אינו בולט או פטרייה חלשה, נעים. אין טעם מיוחד.

אבקת נבגים: חום.

הפטרייה אכילה, וכך גם הפתית המצוי (Pholiota squarrosa) שהוזכר לעיל. אולם מכיוון שלבשר הקשקשים אין טעם מר ואין ריח לא נעים, מבחינה קולינרית פטרייה זו אפילו טובה יותר מהקשקשת המצוי. מתאים לטיגון, משמש לבישול מנות שניות. אתה יכול להשרות.

צילום: אנדריי

השאירו תגובה