גיארדיוזיס בכלבים: כיצד לטפל בה?

גיארדיוזיס בכלבים: כיצד לטפל בה?

גיארדיאזיס היא מחלה טפילית שכיחה אצל כלבים הגורמת בעיקר לשלשולים. זהו מצב לא חמור במיוחד אך מדבק מאוד ולעיתים קשה לטפל בו, במיוחד בקהילות. אנו מציגים כאן את הנקודות החיוניות שיש לדעת אודות מחלה זו ואמצעי הטיפול בה.

גיארדיאזיס נגרמת על ידי טפיל מעיים

Giardiasis נגרמת על ידי טפיל עיכול בשם Giardia intestinalis (או Giardia duodenalis). זהו פרוטוזואן, כלומר יצור שנוצר מתא. 

טפיל זה קיים בשתי צורות:

  • טרופוזואיטים: הצורה הפעילה הנמצאת במערכת העיכול של בעלי חיים. זוהי הצורה שתתרבות במעי הדק באמצעות חומרי התזונה המעוכלים על ידי הכלב. הפרעות במערכת העיכול נובעות מתפקוד לקוי של רירית המעי הנגרמת על ידי trophozoites;
  • ציסטות: הצורה הרדומה המאפשרת להדביק בעלי חיים חדשים. ציסטות מיוצרות על ידי trophozoites במעי הדק ולאחר מכן משתחררות לסביבה באמצעות צואה. צורה עמידה מאוד זו יכולה לשרוד במשך חודשים בסביבות חמות ולחות. 

הטפיל מועבר על ידי בליעה של ציסטות הנמצאות בסביבה המזוהמות בצואה: מים מזוהמים, מעילי בעלי חיים, צעצועים וכלים, אדמה.

כלבים צעירים מושפעים ביותר מהמחלה

גיארדיאזיס היא מחלה נפוצה אצל כלבים. באירופה, כ -3% עד 7% מהכלבים נושאים אותו. ברוב המקרים, כלבים מושפעים הם אסימפטומטיים, במיוחד מבוגרים שפיתחו תגובה חיסונית מספקת. אלה הם אז נשאים בריאים שאינם חולים אך ממשיכים להפריש ציסטות לסביבה.  

הטפיל נתקל בתדירות גבוהה יותר בבעלי חיים צעירים, בהם המחלה מופיעה לעתים קרובות יותר.

הסימפטומים שאפשר לראות הם כדלקמן: 

  • שלשול כרוני, לעיתים קרובות לסירוגין;
  • שרפרפים לא צבעוניים, מגושמים, רכים וריחניים מאוד. לפעמים אנו רואים נוכחות של ריר בעל מראה שומני על הצואה (סטטוריאה);
  • אין ירידה במצב הכללי;
  • ירידה הדרגתית במשקל אפשרית;
  • מעיל עמום / לא אחיד.

המחלה מתקדמת לאט והפרוגנוזה לרוב טובה. סיבוכים נמצאים אצל חיות צעירות או מבוגרות מאוד, בעלות חיסון מוחלש. 

בשל ההדבקות החזקה שלה, ג'יארדיוזיס נמצאת לעתים קרובות בהקשרים קהילתיים, שבהם כמה כלבים חיים או נפגשים לעתים קרובות (רבייה, כלביות, פארקים לכלבים).

טיפול רפואי וחיטוי סביבתי חיוניים

אבחון giardiasis יכול להיות קשה מכיוון שמחלות רבות ושונות יוצרות שלשולים ומשפיעות על אותו סוג אוכלוסייה. חשוב להזכיר את ההיסטוריה של המחלה ואורח החיים של הכלב.

הווטרינר יבצע בדיקה קלינית מלאה ויכול לבצע בדיקות נוספות לצורך קביעת אבחנה. 

בדיקה קופרולוגית (בדיקת שרפרפים לכלבים) משמשת לעתים קרובות כדי להתבונן בטפיל הגללים. בדיקה זו יכולה להיעשות במעבדה או במרפאה. לפעמים יש צורך לאסוף דגימות צואה במשך מספר ימים לשם כך. 

יש לבצע גם בדיקות מהירות במרפאה, אך אמינות התוצאות משתנה. בדיקות מדויקות אחרות מוצעות על ידי מעבדות מסוימות: PCR, immunofluorescence. 

ניתן לטפל ב- Giardiosis באמצעות טיפול אנטי פרוטוזואני כגון fenbendazole או metronidazole. טיפול זה נמשך מספר ימים וניתן לחדש אותו במקרה של הישנות.

בנוסף לטיפול רפואי, חיוני לנקוט אמצעי היגיינה להגבלת נגיעות חדשות: השתמש בשמפו מחטא על מעיל הכלב כדי לפנות את הציסטות הקיימות ולחטא את הסביבה וחפצים מלוכלכים. 

אמצעי מניעה בגידול וחשיבות בבריאות הציבור

יש חשיבות מיוחדת לג'יארדיאזיס בחוות או בכלביות מכיוון שהיא יכולה להתפשט במהירות ולהתמיד עקב זיהום מחדש.

במקרה של מחלה, יש לטפל בכל בעלי החיים כדי לחסל נשאים בריאים פוטנציאליים המעורבים בהתפשטות הטפיל.

עוד יותר חשובים האמצעים ההיגייניים הקשורים לכך. מומלץ לנקות, לייבש ולאחר מכן לחטא את המקום עם אקונומיקה, כלורוקסילנול או אמוניום רבעוני. יש לכבס את המצעים בטמפרטורה של 60 מעלות ומעלה. שטח זחילה של 48 שעות מומלץ לפני הכנסת חיות מחדש. 

ניתן לבצע בדיקת סקר והסגר כאשר חיה חדשה מוחדרת לבית או לקהילה.

ג'יארדיאזיס מעלה גם שאלות בריאות הציבור מכיוון שמדובר בזונוזה. הטפיל אכן יכול להדביק בני אדם אך גם חתולים ויונקים רבים.

עם זאת, הסיכון להידבקות של בני אדם על ידי כלבים נחשב לנמוך מאוד מכיוון שהזנים הנמצאים ביותר בכלבים נמצאים לעתים נדירות בבני אדם. בנוסף, המחלה לעיתים קרובות קלה לאדם מבוגר בריא. 

התסמינים מופיעים במיוחד אצל ילדים ואנשים עם מצבים מוחלשים או חסרי חיסון.

אם לכלבך יש ג'רדיאזיס, אין מה לדאוג כל עוד יש אמצעי היגיינה קפדניים.

סיכום

הטיפול בגיארדיוזיס מבוסס על שימוש באמצעי היגיינה אנטי פרוטוזואניים וחיוניים. במקרה של סימנים המתאימים למחלה על בעל החיים שלך, אין זה מצב חירום אך צור קשר עם הווטרינר שלך כדי להקל על השלשול ולהגביל את התפשטות הטפיל במהירות האפשרית.

השאירו תגובה