פיסטולינה הפטיקה

שיטתיות:
  • חטיבה: Basidiomycota (Basidiomycetes)
  • תת חלוקה: Agaricomycotina (Agaricomycetes)
  • כיתה: Agaricomycetes (Agaricomycetes)
  • תת-מעמד: Agaricomycetidae (Agaricomycetes)
  • סדר: Agaricales (Agaric או Lamellar)
  • משפחה: Fistulinaceae (Fistulinaceae או Liverwort)
  • סוג: Fistulina (Fistulina או Liverwort)
  • סוּג: Fistulina hepatica (עיל כבד מצוי)

תצלום ותיאור של צמח כבד מצוי (Fistulina hepatica).

במדינות דוברות אנגלית, זה נקרא "סטייק" או "לשון שור". במסורת הדוברת, לעתים קרובות נמצא השם "שפת החמות". פטריה זו נראית כמו חתיכת בשר אדום הדבוקה לגדם או לבסיס של עץ. וזה באמת נראה כמו כבד בקר, במיוחד כשהוא מתחיל להפריש מיץ אדום כדם במקומות של נזק.

ראש: 7-20, לפי מקורות מסוימים עד 30 ס"מ רוחב. אבל זה לא הגבול, מחבר הפתק הזה נתקל בדגימות ויותר מ-35 ס"מ בחלק הרחב ביותר. בשרני מאוד, עובי הכובע בבסיס 5-7 ס"מ. לא סדיר בצורתו, אך לרוב חצי עגול, בצורת מניפה או בצורת לשון, עם קצה אונות וגלי. פני השטח רטובים ודביקים בפטריות צעירות, מתייבשות עם הגיל, מעט מקומטות, חלקות, ללא וילי. צבע כבד אדום, כתום אדמדם או אדום חום.

תצלום ותיאור של צמח כבד מצוי (Fistulina hepatica).

שכבת נבגים: צינורי. צבעו לבן עד ורדרד חיוור, ואז הופך לצהבהב ולבסוף חום אדמדם בגיל מתקדם. עם הנזק הקל ביותר, בלחץ קל, הוא מקבל במהירות צבע אדמדם, אדום-חום, חום-בשרני. הצינוריות מופרדות בבירור, אורך עד 1,5 ס"מ, עגול בחתך.

הנח: לרוחב, בעל ביטוי חלש, לרוב נעדר או בחיתוליו. הוא צבוע מלמעלה בצבעי הכובע, ולבנה למטה ומכוסה הימנופור היורד על הרגל (שכבה נושאת נבגים). חזק, צפוף, עבה.

ציפה: לבנבן, עם פסים אדמדמים, החתך נראה יפה מאוד, עליו ניתן לראות דוגמה מורכבת הדומה לשיש. עבה, רך, מימי. במקום החתך ובלחיצה הוא מפריש מיץ אדמדם.

תצלום ותיאור של צמח כבד מצוי (Fistulina hepatica).

ריח: מעט פטריות או כמעט חסר ריח.

טַעַם: מעט חמצמץ, אבל זו לא תכונה הכרחית.

אבקת נבגים: ורדרד בהיר, חום ורדרד, ורוד חלוד, חום בהיר.

תכונות מיקרוסקופיות: נבגים 3-4 x 2-3 מיקרומטר. בצורת שקדים רחבה או תת-אליפסואידית או תת-לקרימואידית. חלק, חלק.

היאלין עד צהבהב ב-KOH.

הוא ספרופיטי ולעתים רשום כ"טפיל חלש" על אלון ועצים קשים אחרים (כגון ערמון), הגורם לריקבון חום.

גופי הפרי הם חד-שנתיים. הכבד גדל לבד או בקבוצות קטנות בבסיס העצים ועל גדמים, מתחילת הקיץ ועד אמצע הסתיו. לפעמים אתה יכול למצוא כבד גדל כאילו מן האדמה, אבל אם אתה חופר את בסיס הגבעול, בהחלט יהיה שורש עבה. תפוצה רחבה בכל היבשות שבהן יש יערות אלונים.

ישנם מספר זנים, כגון Fistulina hepatica var. antarctica או Fistulina hepatica var. monstruosa, שיש להם טווחים צרים יותר ומאפיינים ייחודיים משלהם, אך אינם בולטים כמינים נפרדים.

פטריית הכבד כל כך ייחודית במראה שלה, שפשוט אי אפשר לבלבל אותה עם כל פטריה אחרת.

הכבד אכיל. פטריות בוגרות מדי ומגודלות עשויות להיות בעלות טעם קצת יותר חמצמץ.

אפשר להתווכח על טעם הכבד, רבים לא אוהבים את מרקם העיסה או החמיצות.

אבל הטעם החמוץ הזה נובע מהתכולה המוגברת של ויטמין C בעיסה. 100 גרם של כבד טרי מכיל את הנורמה היומית של ויטמין זה.

את הפטריה אפשר לבשל ממש ביער, בזמן פיקניק, על גריל. אפשר לטגן במחבת, כמנה נפרדת או עם תפוחי אדמה. אפשר להשרות.

סרטון על פטריית הכבד הנפוצה:

תולע כבד מצוי (Fistulina hepatica)

צילומים מהשאלות ב"הכרה" שימשו כהמחשה למאמר.

השאירו תגובה