לידה על ארבע: עדות

"רציתי לחיות את החוויה של לידה בלי אפידורל. לא הפכתי את זה לעיקרון חקוק באבן, אבל מכיוון שהתינוק שלי הגיע מהר מאוד בפעם הראשונה, אמרתי לעצמי שאני יכול לנסות להסתדר בלי. כשהגעתי למחלקת יולדות הורחבתי ל-5 ס"מ וכבר כאב לי מאוד. אמרתי למיילדת שאני לא רוצה את האפידורל והיא ענתה שאכן היא מרגישה שאני מוכנה לחוויה הזו. אז הציעו לי את האמבטיה. הכל הלך טוב. המים מאפשרים להירגע, בנוסף היינו בפרטיות מוחלטת בחדר קטן ומסודר ואף אחד לא בא להפריע לנו. היו לי צירים מאוד חזקים ומאוד קרובים.

העמדה הנסבלת היחידה

כשהכאב התגבר והרגשתי שהתינוק מגיע, יצאתי מהאמבטיה והובלתי לחדר לידה. לא הצלחתי לעלות על השולחן. המיילדת עזרה לי כמיטב יכולתה ו באופן ספונטני עליתי על ארבע. למען האמת, זו הייתה העמדה הנסבלת היחידה. המיילדת הניחה לי בלון מתחת לחזה ואז התקינה את הניטור. הייתי צריך לדחוף שלוש פעמים והרגשתי את כיס המים מתפוצץ, סבסטיאן נולד. המים הקלו על הגירוש וגרמו לו להרגיש כמו מגלשה ! המיילדת נתנה לי את התינוק שלי כשהעבירה אותו בין רגליי. כשהוא פקח את עיניו, הייתי מעליו. המבט שלו קיבע אותי, זה היה מאוד אינטנסיבי. בשביל הגאולה שמתי את עצמי על הגב.

הבחירה באימהות

הלידה הזו הייתה באמת חוויה מדהימה. לאחר מכן, בעלי אמר לי שהוא מרגיש קצת חסר תועלת. נכון שלא פניתי אליו בכלל. הייתי בתוך בועה, שקוע לגמרי במה שקורה. אני באמת מרגישה שהצלחתי את הלידה שלי מההתחלה ועד הסוף. העמדה שלקחתי באופן טבעי עזרה לי להתמודד עם הלידה. המזל שלי ? שהמיילדת עקבה אחריי במסלולי ולא הכריחה אותי לשים את עצמי במצב גניקולוגי. לא קל לה, שכן היא עמדה מול פרינאום הפוך. הצלחתי ללדת ככה כי הייתי בבית חולים ליולדות שמכבד את הפיזיולוגיה של הלידה., מה שלא מתאים לכולם. אני לא עושה קמפיין ללידה בלי אפידורל, אני יודעת כמה צירים יכולים להיות ארוכים וכואבים, במיוחד לראשונה, אבל אני אומרת למי שמרגישה מוכנה ללכת לזה ולא לפחד לשנות תנוחה. אם את נמצאת בבית חולים ליולדות שפתוח לסוג זה של תרגול, אז זה יכול ללכת טוב. ”

 

השאירו תגובה