נער ברשתות חברתיות: איך להשיב לשונאי?

מגלים את העולם המסחרר של אינסטגרם, Likee או TikTok, לבני 9 עד 10 שלנו אין מושג מה הרשתות החברתיות מכינות להערכה העצמית הלא יציבה שלהם. המתון שבהם הוא להיתקל בהערה פוגענית. אבל יראת השונאים אינה סיבה לסרב לתקשורת. מומחי תקשורת - העיתונאית נינה זברבה והסופרת סבטלנה איקונניקובה - בספר "כוכב הרשתות החברתיות" מספרים כיצד להגיב נכון למשוב שלילי. פרסום קטע.

"אז פרסמת את הפוסט שלך. פרסם סרטון. עכשיו כולם רואים את זה - עם האווטאר שלך, עם אמוטיקונים (או בלעדיהם), עם תמונות או תמונות... וכמובן, כל שלוש דקות אתה מסתכל על הרשת החברתית כדי לראות אם יש תגובה? כמו? תגובה? ואתה רואה - כן, יש!

ובשלב זה, קריירת הבלוגים שלך עלולה לקרוס. כי גם מי שיודע לעשות סרטונים מגניבים ולכתוב פוסטים נפלאים לא יהפוך לבלוגר מוביל אם הוא לא ידע להגיב נכון לתגובות. ואיך זה צריך להיות נכון?

מה לעשות אם התגובות לא משבחות אותך?

להמציא תירוצים? או לשתוק? אף אחד לא יודע את התשובה הנכונה. כי זה לא קיים. ויש מחלוקת שנמתחת למאה הערות. מה נותר? קבל דעה של מישהו אחר.

פעם וולטייר אמר: "אני לא מסכים עם מילה אחת שלך, אבל אני מוכן למות על זכותך לומר את מה שאתה חושב". זו דמוקרטיה, דרך אגב. לכן, אם בתגובות אדם מביע דעה שאינך שותף לה כלל, ספר לו עליה, התווכח איתו, תן את הטיעונים שלך. אבל אל תפגע. זכותו לחשוב כך. אתה שונה. הכל שונה.

ואם הוא כותב דברים מגעילים עלי ועל החברים שלי?

אבל כאן אנחנו כבר פועלים על עיקרון אחר. אבל קודם כל, בואו נוודא שזה באמת מגעיל, ולא עוד נקודת מבט. פעם הייתה בלוגרית דאשה. והיא כתבה פעם פוסט: "כמה נמאס לי מהמתמטיקה הזאת! אדוני, אני לא יכול לסבול את זה יותר. לא, אני מוכן לדחוס לוגריתמים ולצעד בין המבחנים. אבל אני צריך לפחות להבין למה. אני הומניטרי. בחיים שלי לא אזדקק למשוואות מעוקב. למה?! ובכן, למה אני מבזבז עליהם הרבה מזמני ועצבים? למה אני לא יכול ללמוד נאום, פסיכולוגיה או היסטוריה בזמן הזה - מה באמת מעניין אותי? מה צריך לקרות כדי שהאלגברה והגיאומטריה יהפכו לקורסי בחירה בתיכון?"

הערות שליליות הטילו באופן די הגיוני על דאשה. קראו חמישה מהם ואמרו: אילו מהם, לדעתכם, כתובים במהותם, ואילו סתם עלבונות?

  1. "כן, אתה פשוט לא יכול להגיע לשום דבר גבוה יותר מה"טריפל" באלגברה, אז אתה זועם!"
  2. "הו, זה ברור מיד - בלונדינית! כדאי שתפרסם את התמונות שלך, לפחות יש להן על מה להסתכל!
  3. "שטויות! איך אפשר לחיות בלי מתמטיקה?
  4. "עוד קורבן של הבחינה!"
  5. "אני מאוד לא מסכים! המתמטיקה מפתחת חשיבה לוגית, ובלעדיה אדם חי כמעט כמו דו-חי, על אותם אינסטינקטים.

נכון, עלבונות הם ההערה הראשונה, השנייה והרביעית.

בהם, המחברים אינם מתווכחים עם הרעיון שהביע דאשה, אלא מעריכים את רמתו האינטלקטואלית של דאשה. והם מאוד ביקורתיים. והנה ההערה השלישית... למה אתה חושב שעדיין אי אפשר לייחס אותה לעלבונות (למרות שאני מאוד רוצה)? כי בעל הערה זו אינו מעריך דאשא, אלא המחשבה המובעת על ידה. כמובן, הוא לא יודע לחלוק את הערכתו בצורה מוכשרת, אבל לפחות הוא לא כותב שדאשה טיפשה.

שימו לב שזה הבדל גדול. להגיד לאדם שהוא טיפש, או להגיד שהרעיון שלו טיפשי. טיפש זה עלבון. רעיון טיפשי... ובכן, כולנו אומרים דברים מטופשים מדי פעם. למרות שיותר נכון להגיב כך: "הרעיון הזה נראה לי טיפשי". ותסביר למה. למעשה, זה בדיוק מה שמחבר ההערה החמישית ניסה לעשות: הוא הביע אי הסכמה עם הרעיון (שים לב שהוא לא העריך את דאשה בשום צורה) וטען את עמדתו.

כמובן שעדיף להתווכח עם מי שיודע איך לעשות זאת מבלי לפגוע באישיות שלך. אולי תאבד את הטיעון הזה. אבל זה יהיה רק ​​מחלוקת, לא עלבונות שעפים הלוך ושוב. אבל תגובות מלאות כעס או לעג לך ולמשפחתך ניתנות למחוק בבטחה. יש לך את כל הזכות לא להפוך את הדף שלך לזבל. וכמובן, שחרר אותה מלכלוך מילולי.

מאיפה הם בכלל באים, השונאים האלה?

אין צורך להסביר את המונח "שונא", נכון? אנו מקווים שהאנשים האלה לא הגיעו לעמוד שלכם, אבל היו מוכנים: תמיד תוכלו לפגוש שונא ברשת חברתית. כמובן שהכוכבים מפיקים מהם את המרב. אתה פותח כל תמונה של כוכבת באינסטגרם ובוודאי תמצא בתגובות משהו כמו: "כן, השנים כבר גלויות..." או "אלוהים, איך יכולת ללבוש שמלה כזו על תחת כל כך שמן!" שימו לב שכתבנו בזהירות רבה - "תחת שמן". שונאים לא מתביישים בביטויים שלהם. מי האנשים האלו? ישנן מספר אפשרויות.

  1. שונאים הם אנשים שעושים את העבודה שלהם. למשל, חברת רומאשקה שילמה לשונאים שנשכרו במיוחד כדי לכתוב כל מיני דברים מגעילים בתגובות לפוסטים של חברת ואסילק. והם כותבים בלהט. כתוצאה מכך מפסיקים לקנות פרחי קורנפלור מחברת ואסילק ומתחילים לקנות קמומיל מחברת רומאשקה. מתכוון? בְּהֶחלֵט. לעולם אל תעשה זאת.
  2. אלה אנשים שמתעקשים על חשבון הכוכבים. ובכן, מתי בחיים האמיתיים, המפסיד השקט ואסיה ייפגש עם מיס עולם?! לעולם לא. אבל הוא יגיע לעמוד שלה ברשתות החברתיות ויכתוב: "טוב, ספל! ולזה קראו יופי? Pfft, יש לנו חזירים ואפילו יותר יפים! ההערכה העצמית של ואסיה זינקה. אבל איך - הוא הביע את ה"פי" שלו ליופי!
  3. אלו אנשים שאוהבים לראות אחרים סובלים מהמילים שלהם. האנשים האלה לא מתכוונים להגיב על פוסטים של מיס עולם. הם יתחילו ללעוג באופן שיטתי לאלו שהם מכירים אישית ברשתות החברתיות: תלמידי בית הספר שלהם, "קולגות" במדור הספורט, שכנים... הם נהנים להרגיש את הכוח שלהם על רגשותיהם של אחרים. הוא כתב משהו מגעיל - ואתה רואה איך אדם מסמיק, מחוויר, לא יודע מה להגיד בתגובה... ולכולם יש סיכוי להיתקל בשונאי מדגם מס' 3. אתה יכול פשוט למחוק את ההערות הפוגעניות שלו. ואתה יכול, אם אתה מרגיש את הכוח בעצמך, להילחם בחזרה.

איך להילחם בשונאי?

הדבר החשוב ביותר כאן הוא לא להגיב באופן שהשונא מציע. מה הוא מצפה ממך? טינה, עלבונות הדדיים, תירוצים. וכל תשובה שלך בפורמט זה אומר שאתה עוקב אחר השונא, מקבל את הכללים שנכפו על ידו. צא מהמטוס הזה! ספר לשונא מה הוא עושה, עשה צחוק מהמצב, או... מסכים איתו לחלוטין.

פעם הילדה אירה כתבה בתגובה: "טוב, לאן הגעת עם תחת כל כך עצום?" "ובכן, אתה שונא אותי עכשיו, ולא מדבר לעניין," ענתה אירה לפרשן. "בוא ניגש לעניינים או שאמחק את התגובה שלך." בלי להעליב. בלי עלבונות בתמורה. אירה ניתחה את הערת השונאת והזהירה מה היא תעשה אם זה יקרה שוב.

וכמה חודשים לאחר מכן, להערה: "כן, אתה בדרך כלל בינוני!" – היא כתבה: "טוב, הכל, הכל, ניצחתי את הילדה! אני מוותר! – ולשים אמוטיקונים. אירה אפילו לא חשבה להיכנס לוויכוח. היא התלוצצה בשגגה ובכך הפילה את האדמה מתחת לרגליו של השונא. ובפעם השלישית, לאותה שונאת (הבחור התברר כעקשן), היא כתבה להערה פוגענית על האינטליגנציה שלה: "כן, זה נכון. ישר לנקודה."

"כן, אתה אפילו לא יכול לריב!" – השונא הגיב בטינה ולא השאיר עוד תגובות בעמוד של אירה. פשוט חיבב בשקט את התמונות שלה. אגב, לסיפור היה המשך. פעם איירה התחילה לטרול אדם אחר. (אירה היא בחורה שנונה, אז הבלוג שלה זכה במהירות לפופולריות. ובמקום שיש פופולריות, יש שונאים).

אז השונא הראשון הזה הגיע להגנתה של הילדה עם החזה שלו. הוא נלחם בכל התקפה של הטרול החייזרי. אירה קראה את כל זה וחייכה.


נינה זברבה וסבטלנה איקונניקובה מדברות על כללי תקשורת אחרים ברשתות חברתיות, על אמנות לספר סיפורים מעניינים בפומבי ולמצוא אנשים בעלי דעות דומות בספר "כוכב הרשתות החברתיות. איך להפוך לבלוגר מגניב" (Clever-Media-Group, 2020).

השאירו תגובה